מי אתה יהושוע בן נון?

מדינה שלימה בהלם

המדינה כולה הוכתה בהלם: ראש הממשלה ממנה את עוזרו האישי, יועץ התקשורת שלו, להיות הרמטכ”ל של המדינה!

כותרות העיתונים למחרת זעקו: זעזוע! רעידת אדמה! הזיה מסוכנת! מהפכה צבאית!

איך זה ייתכן?! איך אפשר לקחת אדם צעיר, לא מוכר, בלי שום ניסיון צבאי, בלי שום ניסיון ניהולי, בלי שום ניסיון בהנהגה, בלי שום המלצות, ולתת לו להוביל צבא בתקופה כל כך מורכבת, במדינה כל כך מסוכנת, במצב מלחמה כל כך מסוכן, כשאנחנו מוקפים באויבים שקמים עלינו?!

נכון, הוא עוזר נאמן ומסור – אבל בין זה ובין רמטכ”לוּת מפרידות שנות אור…

התרחיש ההזוי הזה זה לכאורה בדיוק מה שקורה בפרשת השבוע שלנו:

משה רבינו הוא מנהיג ותיק, איש אלוקים, מקבל התורה, ולצד זה הוא הוציא את העם ממצרים והוליך אותם במדבר ודאג לכל צרכיהם והוביל את עם ישראל למלחמות אדירות מול מלכים עוצמתיים בכיבוש עבר הירדן. מי יכול להחליף מנהיג כזה?

ברגעים הקשים והמרגשים שהוא צריך להיפרד מעם ישראל ומהחלום שלו להכניס אותם לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש – הוא מתחנן לה’ שימנה להם מחליף ראוי שיוכל לעמוד באתגר האדיר של כיבוש הארץ.

קשת המועמדים רחבה: החל בנשיאים ומנהיגי העדה וכלה בבנים של משה עצמו.

אפילו משה רבינו בעצמו היה מופתע, לפי דברי רבותינו במדרש, מהבחירה של הקדוש ברוך הוא ביהושע בן נון. כולנו מכירים את יהושע כאיש אמונו של משה רבינו, משרתו, נערו, עוזר אישי נאמן שלא מש מתוך האוהל והולך עם רבו לכל מקום בנאמנות מוחלטת ומקנא לכבודו. האם זה מספיק כדי לבחור בו כמנהיג?

ומה הנימוק של ה’ יתברך המופיע במדרש? “יהושע הרבה שֵׁרֵתְךָ והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הוועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים, והוא פורס את המחצלאות, הואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד שכרו”.

הביטול והענווה של יהושע מדהימים, אבל עם כל הכבוד, עם ישראל לא נכנס לארץ שְׁלֵוָה וציורית לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולשבת איש תחת גפנו ותאנתו ולעסוק בתורה במזגן לעיין במושכלות ולסגל מידות טובות –

לא! עם ישראל נכנס למלחמה! הוא נכנס למקום של בני ענק וערים בצורות. עם ישראל הולך לקראת שנים ארוכות של מלחמה ושל כיבוש ומשם רק מתחילות שנים ארוכות נוספות של בנייה וצמיחה, בונים מדינה מאפס. בשביל משימה כזאת דרושים כישורים של מצביא ושל מנהיג. איך מסדר ספסלים, מוכשר ככל שיהיה ועניו ככל שיהיה, אמור להתמודד עם אתגרים כאלה?!

נסיך מצרים

זאת שאלה זועקת. אפשר להתמודד איתה בצורות שונות. אבל אחד התלמידים שלי הציע בפני פירוש שנשא חן בעיני, פירוש אֲמִתִּי שגם מאיר את דמותו של יהושע בן נון באור יקרות וגם נושא בתוכו מסר גדול עבורנו.

יכול להיות שאנחנו בכלל לא מכירים את יהושע בן נון.

הטענה של התלמיד שלי היא שיהושע בן נון היה איש הנהגה בכיר מאוד כבר במצרים! זה מאוד מפתיע ויש לו ראיות לכך שיהיה קשה להביא את כולן כאן, אבל ננסה להראות את זה ברמות פשוטות:

אולי הספקנו לשכוח, אבל יהושע הוא ממש לא חסר ניסיון פיקודי. הוא היה המצביא כבר במלחמה הראשונה של עם ישראל כמעט ארבעים שנה לפני שֶׁמֻּנָּה למחליפו של משה.

עם ישראל אחרי שנות עבדות ארוכות רק יוצאים ממצריים ותוך כחודש הם נתקלים באיום הבטחוני הראשון: העם האכזר וצמא הדם של עמלק פושט עליהם כשהם מבודדים במדבר, בני ישראל כולם “שברי כלים”, אחרי שנים של עבדות ודיכוי, אף אחד מהם לא עבר הכשרה צבאית, וגם בחינה מחשבתית הם לא מסוגלים לנהל צבא ומלחמה. בדיוק ברגע הזה משה פונה ליהושע – למה דווקא יהושע?

צריך לומר שיהושע היה בין היחידים שאכן היה להם כושר מנהיגותי ואפילו צבאי כבר במצריים. מניין לנו? עצם זה שיהושע היה מבני אפריים מבני יוסף, שיוסף כזכור היה היחיד שהיה לו ניסיון בניהול של עם ומדינה, הוא מביא את הכישורים מבית אבא, והוא יורש המנהיגות כי הוא הנכד של אלישמע בן עמיהוד, נשיא השבט. וגם במרגלים שנשלחו בתחילת ארבעים שנות המדבר יהושע בן נון נחשב לאחד מ”ראשי בני ישראל”.

בני אפריים היו בתודעת הנהגה ומלחמה כבר במצריים. ויש דעות שבני אפריים לא השתעבדו במצריים! וזה מסביר את הניסיון של בני אפריים לצאת ממצרים לפני הקץ על מנת לקום ולהילחם.

זה מסביר כמה מהפסוקים המופיעים במלחמת עמלק: “ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק” – מי זה יהושע? אף אחד לא דיבר עליו קודם? ואחר כך אומר משה ליהושע: בחר לנו אנשים. מה זה לנו? וכי אתם באותה רמה? רש”י שם לב לכך ואומר: “השווהו לו”. אך על פי מה שכתבנו הדברים ככתבם.

לכן כבר במלחמת עמלק מיד לאחר יציאת מצרים היה יהושע המועמד הטבעי להנהגה הן מדינית והן צבאית. וכבר אז סומן יהושע למנהיג, ולכן אומר ה’ למשה כבר ביציאת מצרים עוד לפני מתן תורה ועוד לפני שהיה תלמידו הנאמן של משה: “כתוב זאת זיכרון בספר ושים באזני יהושע!” למה דווקא הוא? כי בסופו של המסע הארוך יהושע הוא זה שיצטרך להתמודד עם כיבוש הארץ וטיהור שלה מעמי כנען ומזרע עמלק.

מאן דאיהו זעיר איהו רב

לאור זאת, כל מה שידענו על הענווה ועל ההתבטלות של יהושע מקבלות משמעות הרבה יותר גדולה: יהושע לא היה נער עלום שֵׁם וחסר ניסיון שנדבק למשה כתינוק הכרוך אחר אימו, זו לא ענווה, זה שכל פשוט וישר; אלא הוא היה מנהיג בעל שיעור קומה אדיר שעם כל גדולתו וחשיבותו ידע לכופף את ראשו בהכנעה בפני משה רבינו. זאת המשמעות האמתית של ענווה והתבטלות.

עכשיו מובן שהבחירה ביהושע לא התעלמה מהצורך באיש עם כישורים מתאימים, בדיוק להיפך. לא היה מתאים מיהושע, ומעל כל הכישורים והתכונות – הייתה לו גם ענווה אדירה שזו התכונה ההכרחית לכל מנהיג בסדר גודל וכל שכן וכל שכן אצל עם ישראל.

בחסידות ברסלב משווים את רבי נתן מברסלב התלמיד של רבי נחמן – ליהושע בן נון. והחסידים מדגישים תמיד שרבי נתן לא היה חלילה וחס סתם צעיר מבולבל שחיפש את עצמו, אלא כבר מגיל צעיר סומן רבי נתן להיות אחד מגדולי הדור הן בתורה והן בקדושה, ודווקא מתוך ההבנה הזו ניתן להעריך נכונה שכשרבי נתן התבטל לרבינו – היה לו מה לבטל! הוא היה ענק ובכל זאת ידע לעשות את עצמו ננס לפני הענק האמתי.

ובוודאי גם יהושע בן נון הגדול היה ענק עצום בכל תחום בפני עצמו – ודווקא בגלל זה ההתבטלות שלו למשה כל כך מרשימה.

והמסר לכולנו מקטן ועד גדול הוא חד וברור:

גם אם אתה גדול וכשרוני, ואפילו אם אתה רב גדול – גם אתה צריך לכוף את ראשך בפני גדולים ממך, ולא רק שזה לא גורע מגדלותך אלא אדרבא ואדרבא, זו הגדולה האמתית. וכל שכן אנחנו, שאצלנו ההתבטלות והענווה הן לא מַעֲלָה אלא הן שכל ישר ומחויבות המציאות, כל שכן שעלינו להידבק בצדיקים בתמימות וללכת בדרכם ולשתות בצמא את דבריהם ולקיים כל מה שיצוו דבר גדול ודבר קטן, ורק על ידי זה נזכה לעלות ולהתעלות ולהצליח בחיים.