פשיטת רגל ליצר הרע

משה רבינו בתפארתו

שיעור קומתו ויופיו והדרו של מנהיג בישראל מתגלים דווקא בשעה הקשה ביותר שלו. והניסיון הקשה ביותר של מנהיג הוא כפיות טובה ורדיפה אישית והאשמות שווא.

לא היה מנהיג נקי כמשה רבינו שלא נהנה כלום מעם ישראל, “לא חמור אחד מהם לקחתי ולא הרעותי את אחד מהם”, וכל מה שעשה מאל”ף ועד תי”ו היה על פי רצון וציווי ה’: “ה’ שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי”. ולא זו בלבד, אלא הוא מסר נפשו על עם ישראל בלי סוף עד שהיה מוכן שיימחה שמו למענם.

אחרי כל זה בא קורח ואתו ראשי סנהדראות ויורקים לו בפנים, מלבינים את פניו, וטוענים כנגדו שעושה הכול מתוך רצון לדאוג לעצמו. כפיות טובה כזו לאדם כזה. זה ניסיון קשה מאוד מאוד.

אבל משה רבינו לא מאבד את האהבה שלו לעם ישראל. ה’ אומר לו “היבדלו מתוך העדה הזו ואכלה אותם כרגע”. למה ה’ אומר למשה להיבדל מהעדה? וכי ה’ לא יכול להרוג את מי שהוא רוצה גם כשמשה ביניהם?

אלא ה’ אומר להם תיפרדו מעם ישראל, תוותרו על עם ישראל – אבל משה ואהרן לא רק שלא מוותרים על עם ישראל ולא נפרדים מהם, אדרבא, שוב נופלים על פניהם ומתפללים: “האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?!”

משה מטריח את עצמו וממש מתחנן לקורח ופונה אפילו לדתן ואבירם שעוד ממצריים מתנכלים לו. הוא לא חס על כבודו. ולא רק שמשה לא מוותר על עם ישראל, אלא הוא מוכן להתחבר לכל יהודי ויהודי כמו שאומר רבינו: “משה קשר את עצמו אפילו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם”.

התורה בסכנה

אבל לגוף העניין. איך ייתכן שעם ישראל “קוֹנִים” את השקרים של קורח?! וכי לא ראיתם את משה קורע את הים?! וכי לא ראיתם בעצמכם את ה’ מדבר עם משה?! וכי לא שמעתם “וגם בך יאמינו לעולם”?!

אבל התשובה היא שיצר הרע הגדול ביותר הוא היצר הרע של המחלוקת על הצדיק שבדור! ברגע שאתה מצליח לקעקע את הַסַּמְכוּת של משה רבינו, אתה סולל את הדרך לקעקע את כל התורה ואת כל האמונה. האמונה בחכמי ישראל היא השורש והיסוד של כל האמונה ושל כל התורה והמצוות.

ולכן יוצא משה מגדרו, כי הוא חייב לבסס את האמונה בצורה הברורה ביותר ומכריז שה’ יברא עונש חדש ומיוחד שאף אחד לא היה יכול להעלות על דעתו. כי אם עם ישראל לא יראו באופן הברור ביותר שכל מילה של משה היא על פי רצון ה’ – כל התורה בסכנה.

והוא מכריז ואומר: “בזאת תדעון כי ה’ שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מליבי. אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקודת כל האדם ייפקד עליהם לא ה’ שלחני. ואם בריאה יברא ה’ ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'”.

וזה היה הניסיון הקשה ביותר בכל הדורות. כי יצר הרע של המחלוקת כנגד צדיקי הדור זה היצר הרע הקשה ביותר שמסכן את כל קיום התורה והמצוות. ולכן מי שחס על נפשו צריך לברוח כמטחווי קשת מכל מחלוקת, כמו שנפסק בהלכה שהמחלוקת נכללת בלאו של התורה “ולא יהיה כקורח”.

היצר הרע נאבק על עצם קיומו

וראינו הרבה מאוד צדיקים שבימי חייהם היו עליהם מחלוקות קשות – שלאחר פטירתם הם התקבלו על כל עם ישראל. אבל אחד הצדיקים היחידים שעליהם יש מחלוקת גם שנים אחרי פטירתם זה רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב.

ולמה? כי באמת כל התורה כולה תלויה בקיום העצות של רבינו הקדוש, ובפרט עצת ההתבודדות שעליה אמר רבינו הקדוש שמקטון ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם על ידי התבודדות, ועליה אומר הרמח”ל ב”מסילת ישרים”: “זה לבדו הוא הדרך האמתי להגיע האדם אל הטובה ולא זולת זה”. וכל המחלוקת על רבינו הקדוש עיקרה הוא כדי למנוע יהודים מלקיים את העצה הזו.

רבינו מביא בסיפורי מעשיות שלפני שהורידו את נשמתו לעולם היצר הרע אמר על הנשמה שלו: “ריבונו של עולם, שמע תפלתי! אם זה יבוא לעולם, מה לי לעשות עוד, ועל מה בראתני?” אמר לו בשמים: “זאת הנשמה צריכה לירד להעולם בוודאי, ואתה חשוב לך עצה…” ומובן שם בסיפור שהעצה של הס”מ הוא היצר הרע היא המחלוקת שעורר על רבינו.

וכמה שכתבנו על התבודדות, עדיין צריכים אינסוף חיזוק בעניין ההתבודדות. כי היצר הרע יודע מי שיזכה לעשות התבודדות בכל יום – בוודאי יזכה להיות איש כשר ויזכה לתיקון מושלם לנפשו; ולכן היצר הרע שם את כל מאמציו להסתיר את האור של רבינו הקדוש.

מאמינים ומקיימים

ולכן הדרך העיקרית לזכות לקיים את עצת ההתבודדות היא לחזק את אמונת החכמים שלנו. אמונת החכמים ברבינו הקדוש שבדק וניסה הכול ונתן עצה בדוקה ומנוסה השווה לכל נפש מקטן ועד גדול.

יוצא לי לדבר עם הרבה יהודים על העניין של שעה התבודדות בכל יום. בכל פעם שאומרים לי “אין לי זמן”, התשובה שלי היא: אתה כנראה חושב שאתה גדול או לפחות שווה ערך לרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב.

כי לדברים שהם הכי חשובים בחיים שלך – בוודאי יש לך זמן. לְמָה אין לך זמן? לדברים שהם לא בראש סדר העדיפויות שלך. רבי נחמן אומר שהתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכול – אם אתה פחות חכם מרבינו, אז אתה מקשיב לרבינו ובשבילך ההתבודדות היא הדבר החשוב ביותר. זה דבר קדוש ולא נוגעים בו בשום מחיר.

אבל אם אין לך זמן לעשות התבודדות, זה אומר שבשבילך יש דברים אחרים שהם חשובים יותר מהתבודדות, זאת אומרת שאתה חושב שאתה מבין יותר טוב מרבינו כי לדעתך התבודדות זה דבר נחמד אבל היא לא מעלה עליונה והיא לא גדולה מן הכול.

אדם יכול לשאול: למה צריך שעה ביום? ואם אני עושה ארבעים דקות – זה לא טוב? גם קורח הליצן שאל שאלות “חזקות” על משה ועל המצוות, אבל חז”ל אומרים לנו שהכול זה סתם ליצנות ושטות. כך ה’ ציווה, כך משה רבינו אמר – זהו, עושים בלי שאלות.

אמונת חכמים ואמונה בתורה ובמצוות זה אומר לקיים בלי שאלות, באמונה תמימה. ה’ אמר מקיימים! הצדיקים מלמדים ומייעצים – מקיימים!

כמו כן אנחנו רואים שכאשר חולקים על משה רבינו הכוונה היא בעצם להרחיק את עם ישראל מה’ כמו שאומר משה רבינו: “וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את ה'” – הם לא חולקים עלי, אומר משה, הם מנאצים את ה’. כך כל המחלוקת על רבינו ועל עצת ההתבודדות זו בסך הכול הדרך של היצר הרע להרחיק יהודים מההצלחת הנפש הנצחית שלהם.

הנפקא מינה הגדולה ביותר מפרשת קורח לדורינו היא קודם כול לברוח ממחלוקות כמו מאש, אבל בעיקר מחלוקות על הצדיקים והעצות שבהם תלויים כל ההצלחה שלנו וכל התיקון שלנו.

יהי רצון שנזכה להיות תלמידים הגונים ולקיים את עצמת ההתבודדות לפחות שעה בכל יום חוק ולא יעבור.