אמרתי תודה ונושעתי-פרק נ”ד: התודה שהולידה ישועה

אני מקבל מכתבים מכל מיני מקומות בארץ ובחו”ל. קבלתי מכתב שיש לו מסר חשוב מאד. להלן המכתב:

שלום,

אני גרה בטורונטו, קנדה. גדלתי בבית חרדי והתחתנתי מיד בסיום הלמודים בגיל עשרים. קבלתי דירה וסדור מלא, אחר מספר שנים מצאתי את עצמי עם שלשה ילדים ועבודה מסדרת. הייתי בטוחה שאני האדם הכי טוב ומצלח בעולם, הכל כל כך משלם אצלי, הכל ממני ובזכותי וזלזלתי מאד באנשים. הייתה לי תאוריה לגבי איך כל אחד צריך להתנהג.

עד שאצל בעלי פרצה מחלה בגוף שפגעה גם בנפש. נכנסנו לתקופה של טפולים ארוכים ומתישים. בעת משבר זכיתי לקבל שיחת טלפון מחברת ילדות שהתחתנה עם תלמיד של הרב ארוש, ולאחר שספרתי לה בבכי על הקשיים עם בעלי, הבושות והטפולים והאשפוז בבית חולים לחולי נפש, היא אמרה לי שבימים אלה הרב שלום ארוש לא מפסיק לדבר על הכוח המדהים של התודה: תגידי תודה ותושעי’.

אמרתי לה: “על מה להגיד תודה? על הגהינום? על סיוטי הלילה? על קשיי הפרנסה? על זה שאני לא יוצאת מהבית?”

היא אמרה לי: “כן. תגידי תודה על הקשיים והכל יהיה לך טוב”.

התחלתי להגיד תודה: “תודה רבה לך ה’ על הייסורים. תודה ה’ שפלוני שלח אותנו למטפל טוב. תודה ה’ שהפרנסה מצומצמת”. תוך כדי השיחה עם אלוקים, קבלתי שיחת טלפון שבה בשרו לי שעוזרים לנו בסכומי כסף משמעותיים.

שנה לאחר מכן המצב של בעלי החל להתדרדר, והרבנים המליצו לי להתגרש. קבלנו דעת תורה, שאם לא נתגרש בתקופה הקרובה, יוצר קשי הלכתי לקבל גט לאחר מכן. מצאתי את עצמי בבית הדין שומעת את המלים הלא פשוטות: “הרי את מגורשת”.

מה שהחזיק אותי שלא אתמוטט נפשית, היה התודה לה’. ובאותה שנה התחלתי לפרוח, למדתי תחומים מעניינים, קבלתי קדום חלומי בעבודה. התודה הרימה אותי ובזכותה לא נפלתי. ראיתי שהקשיים שעברתי היו המתנה היפה ביותר שקבלתי. אני יודעת שלפני שירדתי לעולם חבקתי את הנסיון בשתי ידים ואמרתי: “ה’, אני לא יורדת בלעדיו לעולם”, למרות הקשיים, הדמעות והבזיונות.

עברו שנתים, ונמאס לי להשאר לבד. כתבתי מכתב לרב ארוש, והוא ענה לי: “תגידי תודה על הקושי, ותלמדי בכל יום שני דפים מהספר שעריו בתודה”. זרקתי את השכל והתחלתי לומר כמו תוכי: “תודה ה’ שקשה לי. תודה ה’ שאני לבד ולא מוצאת מישהו שמתאים לי”. שמעתי בשם הרב שאם רוצים ישועה צריך רק להגיד תודה ולא לבקש, כי כשמבקשים זה בדרך כלל מביע חסר אמונה כי האמת היא שהמצב הנוכחי הוא הכי טוב. לאחר כמה חודשים, שלחתי מכתב נוסף לרב והתשובה שקבלתי צמררה אותי: “זה יקח זמן. תמשיכי בדרך שבה את הולכת”.

הגברתי את השעות של התודה לה’. היו ימים שהייתי מדברת עם ה’ גם שעתים-שלוש של תודות ותשבחות לבורא עולם. רגע לפני שנושעתי הגיעה הצעה ממש טובה שנפלה לאחר שבועיים. הייתי על סף ייאוש. התקשרתי לאותה חברה שמלכתחלה קרבה אותי לדרך התודה ושאלתי אותה: “איך לא נושעתי ולמה ה’ עושה לי את זה?” אמרה לי אותה חברה: “תגידי עכשיו תודה על ההצעה שירדה. זה הכי טוב, כמו שכתוב בספר שעריו בתודה’ שהאדם צריך להאמין שה’ שברא את העולם יודע הכי טוב מה נכון לו”.

חזרתי לתודה.

התחלתי להגיד תודה באפן עמק יותר. אמרתי: “ה’, מה שאתה רוצה זה הכי טוב. אתה רוצה אותי גרושה – תודה! אתה מנהל את העולם. אתה יודע מה הקצב הנכון כרגע, מה נכון לי”. האמונה שלי התחזקה. התחלתי לעשות עבודה אמתית. הפסקתי להגיד תודה בשביל לקבל ישועה. אלא אני אומרת תודה באמת כי אני מאמינה שה’ עושה אתי טוב. באותו שבוע הכרתי את בעלי הנוכחי! אדם מיוחד שהתאים לי באפן מלא. תוך חדש וחצי הייתי נשואה. פשוט בנסים.

רציתי להוסיף נקדה חשובה. שהתודה זה לא פטנט’ שאומרים, לוחצים ורואים ישועה. תודה זו עבודה פנימית. תודה זה לקבל באמת את הנסיון באהבה ובאמונה. תודה זה לדעת שזה מה שה’ רוצה וזה הכי טוב.

חשוב לי לצין זאת עבור כל מי שקורא את ספורי התודה, שידע שאם הוא רוצה ישועה אמתית, הוא צריך להשקיע ולעבד ולא להתיאש, ואם הישועה עדין לא הגיעה, להוסיף עוד שעה תודה. בסוף הישועה חיבת לבוא. כי הקב”ה בכבודו ובעצמו רוצה להושיע. הוא רק מחכה שנקבל את הניסיון באהבה ובאמונה אמיתית.

לא להתבלבל מהיצר הרע שאומר: “הנה, אמרת תודה ועדין לא נושעת…” היצר הרע רועד ומפחד מהאמונה החזקה שיש לאדם שאומר תודה. אני יודעת שקבלתי מתנה מהנסיון שלי. אני לא מפחדת. גליתי את הסוד שעוזר לעבר את העולם הזה בהצלחה. להאמין שהכל לטובה, ולהגיד תודה גם כשנדמה שקשה.

אני רוצה להודות לרב על המתנה הנפלאה, הכלי המדהים שהושיע אותי, כי אמרתי תודה ונושעתי!

עד כאן המכתב.

במכתב הזה היא כתבה משפט חשוב: “אני יודעת שלפני שירדתי לעולם חבקתי את הנסיון, חבקתי את היסורים האלה, חבקתי אותם ונשקתי אותם, ואמרתי לקב”ה: ‘ה’ יתברך אני לא יורדת לעולם בלי היסורים האלה!…” המשפט הזה הוא מסר חשוב מאד, כי תמיד אני מסביר: כשאדם לא מרצה, יכולים לומר לו בשמים: אתה לא מרצה ממה שעושים אתך? בשלב כלשהו יקחו אותך מפה, ולמעלה תראה שהכל צודק, הכל ישר, אין עול, הכל בדין מדיק על פי משפט אמת. אבל היא חדשה דבר נפלא שכבר בעולם הזה היא הגיעה להבנה שהצער והיסורים שהיו לה, זו היתה המתנה הכי גדולה שה’ נתן לה, בזכותם התקרבה להתבודדות ולתשובה, לאמונה שהכל לטובה, וקבלה את המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל בעולם הזה – אמונה.

לכן היא אמרה שאם לפני שירדה לכאן היו מראים לה את היסורים שתצטרך לעבר ושבזכותם תזכה לאמונה – היתה מחבקת ומנשקת אותם, והיתה אומרת לה’ שבלי היסורים האלה אין שום טעם לרדת לעולם הזה, כי בלי היסורים האלה היא היתה נשארת רחוקה מה’ לגמרי.

לאנשים שבאים אלי עם צרות ויסורים, אני אומר שוב ושוב: “אתה רואה את מה שעובר עליך כצרות. אני אומר לך שזה ישועות!”, ומהן הישועות? האמונה שתקבל זו הישועה. האם יש ישועה יותר גדולה מזה? כך גם כתוב בתנא דבי אליהו (יח) על הפסוק “קומי רני בלילה” (איכה ב יט): “אין רננה זו אלא הודאת יסורין, עשה אדם כל מה שעשה, באו עליו יסורין לטובתו, ולהציל מידיו כל מה שעשה (לכפרת עוונותיו. לכן) יעמד אדם בחצי הלילה, יברך וישבח וירומם ויגדל ויקדש לשמו של מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, שנאמר חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך’. וכי יש לך אדם בעולם שרוצה ברעתו של בנו?”