במה כדאי להתחזק?

רעב רוחני

כמה יפה לראות את עם ישראל מתעורר ומתחזק. אנחנו עומדים משתאים מול הצימאון האדיר שאנחנו רואים ומול הַבְּעֵרָה של נשמות ישראל להתקרב לה’, לאמונה, לתורה, ולמסורת ישראל.

בני ישראל היקרים “יורים לכל הכיוונים” ציציות ותפילין בכמויות, שמירת שבת, הפרשת חלה, מזמור לתודה ועוד ועוד.

אשרינו! אשרי הדור שבו רואים בחוש את דברי הנבואה קורמים עור וגידים לנגד עינינו: “הנה ימים באים נאום ה’ אלוקים והשלחתי רעב בארץ; לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'”.

לאחרונה השאלה כמעט הנפוצה ביותר שרבנים מקבלים היא: “במה להתחזק?”

וכמובן שכל התחזקות וכל נקודה טובה וכל תוספת בעשיית רצון ה’ היא מבורכת וטובה, והיא “מקפצה” לעוד הרבה מאוד דברים טובים כי “מצווה גוררת מצווה”. אבל אם אנחנו רוצים לתרגם את הרצון לקרבת ה’ ולחוש את אהבת ה’ – למעשים בפועל ממש, ישנה עצה אחת מרכזית! ונלמד זאת מהתורה הקדושה בפרשתנו ובפרשות הבאות עלינו לטובה:

התכלית של הקרבנות

ספר ויקרא מתחיל ברצף של פרשיות העוסקות בהלכות הקרבנות: קרבן עולה ומנחה, שלמים וחטאת ואשם, לפרטי פרטיהן. וזה לכאורה עיקרו של הספר שהוא תורת הכהנים ותורת הקרבנות.

אבל החל מאמצע הפרשה שלנו אנחנו מקבלים שינוי כיוון מעניין. התורה מתחילה לעסוק בענייני הקדושה והטהרה, ובכל הפרשיות הבאות עד אמצע פרשת אמור התורה מצווה אותנו להתקדש ולהיטהר, ונסקור זאת במעוף הציפור:

הפרשה שלנו מתחילה בענייני קדושת האכילה במאכלות האסורות ועוברת לענייני טומאות שונות, ולקראת הסיום אומרת לנו: “והתקדישתם והייתם קדושים כי קדוש אני”.

ובפרשיות תזריע ומצורע ממשיכה התורה לעסוק בטומאות שונות ובקדושת הבית היהודי והציווי להיטהר חוזר שוב ושוב. ומסיימת במילים: “והיזרתם את בני ישראל מטומאתם ולא ימותו בטומאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם”.

ושיא הציווי להיטהר מגיע ביום הכיפורים שבו אנחנו נטהרים כולנו לפני ה’: “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה’ תטהרו”, ואז מגיעות פרשיות העריות שהן השיא של קדושת ישראל כשהלב הוא “קדושים תהיו”.

ומשם עוברים לפרשת אמור שבה ישנה אזהרה מיוחדת על הכהנים לא להיטמא לנפש ולשמור על טהרה מיוחדת כנציגים: “לנפש לא ייטמא בעמיו”. של בני ישראל העובדים במשכן, וכל המערכת הזאת נחתמת במצוות קידוש ה’: “ונקדשתי בתוך בני ישראל, אני ה’ מקדישכם”!

מה המשמעות של רצף הציוויים הללו? המשמעות היא שהמילה קרבן היא מלשון התקרבות לה’. אבל התקרבות לה’ בלי קדושה וטהרה – אין לה ערך! לכן כל מרכזו ורובו של ספר ויקרא, תורת הקרבנות, עוסק בקדושה ובטהרה, כי הלב והתכלית של ההתקרבות לה’ הם הקדושה והטהרה.

ובמיוחד בימים אלה שבהם אנחנו מכינים את עצמנו להתקרבות הגדולה שהיא מתן תורה שעליו אמרנו בהגדה: “אילו קירבנו לפני הר סיני” – מה ההכנה שלנו? ההכנה היא ספירת העומר שעיקרה הוא להתקדש ולהיטהר כמו שאנחנו אומרים בתפילה שלאחר הספירה: “אתה ציוויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו… יהי רצון מלפני שבזכות ספירת העומר… ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה… ולטהרנו ולקדשנו בקדושתך העליונה, אמן סלה”.

הניסיון העיקרי

ולכן כל יהודי ויהודייה הרוצים לתרגם את הרצון שלהם להתקרב לה’ למעשים שיהיה להם קיום, העיקר הוא להתטהר ולהתקדש!

והקדושה והטהרה שלנו היא קדושת הברית, שמירה מניאוף לסוגיו ומיניו! זה עיקר הקדושה! כמו שנקרא בפרשות הבאות “קדושים תהיו” ומבאר רש”י מה הכוונה קדושים? פרושים מן העריות! והזהר הקדוש אומר שעיקר היצר הרע הוא בעניין העריות וזה עיקר הטומאה! כל הטהרה היא שמירת הברית וצניעות וכל הקדושה היא בענייני שמירת הברית וצניעות.

ופרושים מן העריות זה לא רק מהעבירה עצמה אלא מכל מה שמביא לעבירה, ובעיקר ראיית העין והרהור הלב, כמו שאומרים חז”ל: העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרים; וגם אם האדם לא נכשל במעשה עצמו אומרים חז”ל שהרהורי עבירה קשים מעבירה. וכמובן המושג “פרושים מעריות” זה כולל את כל ענייני צניעות הנשים!

ולכן במאמרים הבאים נעסוק בנושא הקדושה והצניעות שהוא הלב והיסוד והעיקר של כל עבודת האדם בעולם הזה, ממנו נגזרת כל המדרגה הרוחנית שלו, וזה עיקר הניסיון של האדם בעולם הזה, ועיקר השמירה על עם ישראל!

סוד האושר

כשמדברים על קדושה וצניעות הדבר הראשון לדעת הוא שכולנו כולל כולנו בסכנה גדולה מאוד מאוד! ולכולנו יש מה להתקדם ולהתחזק! וצריכים לדעת שלכל התקדמות והתחזקות יש ברכה ושפע גדול מאוד בלי שיעור!

כל האושר בחיים תלוי בקדושה. כל עוד גבר פוגם בעיניים שלו לא יוכל להיות לו שלום בית, כי שלום בית זה אומר שהאדם שמח בחלקו היא אשתו בשלימות, “כשמחך יצירך בגן עדן מקדם”, שבגן עדן היו רק אדם וחווה ולא הייתה שום אישה אחרת וממילא אדם הראשון שמח בשלימות באשתו.

כך כל מי ששומר את העיניים ולא רואה שום אישה אחרת – יכול לשמוח באמת באשתו ולזכות לאהבת אמת ולשלום בית אמתי.

והניסיון של הנשים הוא הצניעות. אישה צנועה זה אישה שלא מחפשת תשומת לב מאף אחד בעולם, יש לה בעל והיא רוצה רק את תשומת הלב שלו ולכן היא לא מחפשת מבטים ותשומת לב ברחוב. וגם זה כלול בברכה “בגן עדן מקדם”, ששם היה לְחַוָּה רק את אדם הראשון.

ותדעו לכם יהודים יקרים: כל מאמץ שֶׁלְּךָ לעצום את העיניים, כל ראייה אחת פחות, ממשיכה עליך אינסוף ברכות כמו שמבטיח הנביא: “ועוצם עיניו מראות ברע הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו, לחמו ניתן, מימיו נאמנים, מלך ביופיו תחזינה עיניך…”

מצדות סלעים משגבו! זו הבטחה לשמירה מוחלטת! כמה אנחנו צריכים שמירה בימים כאלה בין שבעים זאבים. יש לך מצודה. לא מרחב מוגן שטיל בפגיעה ישירה מרסק אותו, אלא מרחב מוגן אמתי “מצודות סלעים”, ברכה בפרנסה, רפואה, וְיִרְאֶה בזיו השכינה!

ביטוח ילדים

וכל מאמץ שֶׁלָּךְ להתחזק בצניעות זו שמירה על הילדים שלך שלא ייצאו לתרבות רעה. כשאת מכסה ומסתירה את מה שצריך להסתיר, למרות שזה ניסיון קשה – את מסתירה את הילדים שלך מעין רעה ומיצר הרע, וה’ מסתיר אותם ומגן עליהם בכנפיו ושומר עליהם מכל רע ואת תראי אותם גדלים בתורה וביראת שמים ונהיים גדולים בתורה.

כמו שמספרים חז”ל על אישה צדקת שנקראת קמחית שכל שבעת בניה שימשו בכהונה גדולה. שלחו אליה חכמים: “מה מעשים טובים יש בידך?” אמרה להם: “”מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי ואמרת חלוקי”.

לכן כשאת קונה בגד יותר ארוך ויותר רחב: תכווני שהבגד הזה לא מכסה רק אותך אלא את הילדים שלך ושומר אותם מכל רע, הבד הקטן הזה חזק יותר ומגן יותר מכל המקלטים והברזל והבטון שבעולם. הכוונה הזו תיתן לך הרבה מאוד כוח לא ליפול לשקר ולדמיון של שקר החן והבל היופי ואז תוכלי להתהלל באמת בילדים צדיקים וחסידים ויתקיים בך אישה יראת ה’ היא תתהלל.

וכן כשאתה עוצם את העיניים, תְּכַוֵּן שבכל עצימת עיניים והורדת המטב למטה – אתה מסיר מעל הילדים שלך את כל המקטרגים והבלבולים שיש בדור הזה.

ה’ יזכנו להתקדש ולהיטהר באמת בשמירת העיניים ובצניעות ובזכות זה נתקרב אליו יתברך באמת ונזכה לשמירה עליונה עלינו ועל יוצאי חלצינו!