למה? אבא!

התשובה לכל השאלות

אתם יודעים מה משותף לכל הקשיים בחיים? ובעצם אפשר לומר שישנו רק קושי אחד בחיים, ומי שפותר את הקושי הזה – אפשר לומר עליו שהחיים שלו מאושרים ואין לו שום קושי בחיים. אז מהו הקושי היחיד שישנו בחיים האלה?

הקושי היחיד הוא השאלות! שאלה נקראת גם קֻשְׁיָא, מלשון קושי, בלשון למדנית לשאול זה נקרא להקשות: מַקְשָׁה הגמרא, מַקְשֶׁה רש”י וכדומה. ואומר הזוהר הקדוש על המילים “וימררו את חייהם בעבודה קשה” – בקושיא! כלומר שכל המרירות של החיים מגיעה מהקושיות ומהשאלות!

נמצא שהפתרון היחיד לכל הקשיים של החיים הוא פתרון יחיד: למצוא תשובה לקושיות, לשאלות.

וכמו שהבעיה היא אחת – כך הפתרון הוא אחד, כי בעומק של העומק, יש רק תשובה אחת לכל השאלות. או יותר נכון לומר שלכל התשובות יש מכנה משותף אחד.

וזו למעשה הפתיחה של הספר “בגן האמונה” שזיכו אותי משמים לכתוב לעם ישראל וזכיתי שהתקבל בהתלהבות בכל העולם בקרב יהודים ושאינם יהודים. כי “סדנא דארעא חד” – העולם כולו, על אף השינויים העצומים שבין אדם לחבירו, בבסיסו הוא אחד, וכולם בכל מקום ובכל תרבות מתמודדים עם אותם קשיים, שכפי שהסברנו בעומק הקשיים הם רק השאלות!

ואת הספר בגן האמונה פתחתי בקביעה שהאמונה היא היא התשובה לכל השאלות!

אבי רועי לא אחסר

אבל כדרכו של גן פורח ונפלא כמו גן האמונה – הגן מתפתח ומשתדרג ומלבלב בכל יום ובכל רגע ממש. ואכן גן האמונה לא מפסיק להפתיע ולחדש. בשנים האחרונות אנחנו זוכים ללמד את עם ישראל שכל יסודות האמונה מקופלים במילה אחת: אבא!

ולענייננו, נשתדל להסביר ולחדד את המסר ונאמר, שהמילה ‘אבא’ היא היא התשובה לכל השאלות. זאת אומרת, שהמילה ‘אבא’ היא הפתרון לכל קושי בחיים, והמפתח לחיים מאושרים!

אבא עושה רק טוב ויעשה רק טוב. וגם כשאתה לא מושלם, אבא אוהב אותך ורואה רק את הטוב שבך.

ויש לנו שלושה סוגים של שאלות: שאלות על מה שהיה בעבר, מאורעות ומקרים וטאומות, שהאדם שואל ‘למה’. שאלות שאדם שואל על עצמו ועל החסרונות שלו ושואל על עצמו מי אני ומה אני ומה התכלית שלי. ושאלות שהאם שואל על העתיד: ‘מה יהיה’.

על כל השאלות יש תשובה אחת: למה? אבא! אבא יודע מה טוב, אבא עשה לי רק טוב. מה יהיה? אבא! אבא יעשה לי רק טוב ועוד יותר טוב.

על העבר ועל השאלה ‘למה’, כתבנו רבות מאוד בספרים ובמאמרים רבים בנושא האמונה, התודה ועוד. על מי אני ולמה יש לי חסרונות ומה התפקיד שלי, כתבנו בספר “בגן החכמה” ומאמרי חיזוק רבים, ועוד צריכים לדבר בזה.

אך במאמר הזה נרצה לעסוק באחד הקשיים הגדולים הנובעים מהשאלות: ‘מה יהיה? איך נסתדר?’ כי רוב האנשים שעכשיו חיים בטוב, ויש להם אוכל במקרר וילדים בריאים ועוד – הקושי והמרירות של החיים שלהם, זאת אומרת מה שמטריד אותם ולוקח מהם את מנוחת הנפש – זו הדאגה מהעתיד, מה צופן לנו העתיד?

והמילה ‘אבא’ היא התשובה וההרגעה האמתית והמקור היחיד לשלוות הנפש!

מה יהיה? ‘אבא’

אבא זה אומר שיהיה רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב. אבא זו מילה שמקפלת לא רק את כל יסודות האמונה, אלא גם את כל יסודות הביטחון בה’. יש לי אבא – ממילא יש לי ביטחון כי יש מי שדואג לכל מחסורי.

אבא ייתן לי הכול. אבא ידאג לי. וגם אם אני מצער אותו, דרכו של אב למחול לבניו ואב שמחל על כבודו כבודו מחול. וגם אם אני עושה טעויות, דרכו של אב לרחם על בנו גם אם עשה טעויות.

ה’ יתברך הוא אלוקים חיים ומלך עולם – אבל לפני ומעל הכול הוא אבא. מלך פועל בחוקים ובכללים, וגם לאלוקים יש מדרגות, עולמות ומלאכים. אבל לאבא אין חוקים ואין כללים ואין מחיצות ואין הגבלות ואין סוף לרחמיו ולאהבתו.

וכשאתה רק אומר ומזכיר: “אבא” – אתה חי בביטחון. וכשאתה חי בביטחון התפילות שלך מתקבלות, ולכן התפילה הפותחת במילים “אבא אתה אוהב אותי” פועלת ישועות. ואנו צריכים שֶׁשֵּׁם ה’ הגבוה ביותר שהוא הַשֵּׁם ‘אבא’ יהיה שגור בפינו: ‘אבא תודה’, ‘אבא אתה אוהב אותי’!

מה עניין שַׁבָּת להר סיני?

ובפרשה שלנו יש מצוות רבות. רשימה ארוכה. ובתוך הרשימה יש לנו רצף מעניין של פסוקים: “ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה. והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חַיַּת השדה כן תעשה לכרמך לזיתך. ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך ויינפש בן אמתך והגר. ובכל אשר אמרתי אליכם תישמרו וְשֵׁם אלוקים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך”.

מה עושה כאן מצוות השבת? על השבת כבר דיברנו בפרשה הקודמת בעשרת הדיברות והתורה מדברת על השבת עוד כמה פעמים בחומש שמות ובחומשים הבאים, ומה מקומה כאן?

אלא שהשבת מופיעה בסמוך למצוות השמיטה, שהמשותף לשתי המצוות הוא מידת הביטחון. השמיטה כולה ביטחון מוחלט בה’ יתברך, ביטחון קיצוני, לעזוב את הקרקע שעל פי הטבע היא מקור הפרנסה העיקרי ולמעשה היחיד – לשנה שלימה!

אומרת לך התורה שכדי לזכות לביטחון כל כך גדול, צריכים אִמּוּן במידת הביטחון כל שבוע מחדש, להפסיק לעבוד יום שלם ואפילו יותר, וביום הזה להוציא הוצאות בלי להכניס הכנסות, ולהאמין שממנו כל הברכה בששת ימי המעשה.

והרעיון הוא שכדי לזכות לעמוד בניסיונות הגדולים והעצומים של הביטחון בחיים שלנו, אנחנו צריכים לעבוד על מידת הביטחון כל יום בחיים, ולכן יש מצווה לחשוב ולזכור את השבת ולהתכונן לשבת כל יום בששת ימי המעשה, כדי להיות מחוברים תמיד עם מידת הביטחון.

הַשֵּׁם הכי מתוק

ואפשר לומר שזה המרומז בפסוק הבא: “וְשֵׁם אלוקים אחרים לא תזכירו”, כמו שהסברנו בחוברת “שמחת חיים” ובספרון “הנני בידך”, שמי שמאמין בה’ ולא מאמין שה’ הוא אבא – הוא למעשה מאמין באלוקים אחרים שהוא ממציא לעצמו.

השם של האלוקים שלנו הוא ה’ אחד, אחד גימטריה אהבה. כלומר האמונה האמתית בה’ היא שה’ הוא אבא. ואם אתה לא מזכיר שם אלוקים אחרים, אלא כל הזמן פונה לה’ ואומר לו ‘אבא אתה אוהב אותי’ – אין לך אִמּוּן בְּבִטָּחוֹן גדול מזה. וזה הכוח שלנו לעשות את השבת שבספרים הקדושים מובא שהשבת היא למעשה ביקור שאנחנו מבקרים ומתארחים אצל אבא, ואבא מזמין אותנו לאכול אצלו, וממילא יש לנו הכוח להתחזק בביטחון ולעמוד גם בניסיונות גדולים כמו שנת השמיטה.

וזה גם עניינו של חג הפורים הבא עלינו לטובה, שכל הישועה באה על ידי הביטחון של אסתר בה’, כמו שמובא בפרק כב בתהלים שהוא תפילתה של אסתר המלכה: “בך בטחו אבותינו, בטחו ותפלטמו. אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו”.

ואומר המדרש שכך אמרה אסתר בתפילתה: “ה’ אלוהי ישראל אשר משלת מימי קדם ובראת את העולם, עזור נא אמתך אשר נשארתי יתומה בלי אב ואם ומשולה לענייה שואלת מבית לבית, כן אנוכי שואלת רחמיך מחלון לחלון בבית אחשוורוש. ועתה ה’ הצליחה נא לאמתך הענייה הזאת והצילה את צאן מרעיתך מן האויבים האלו אשר קמו עלינו, כי אין לך מעצור להושיע ברב או במעט. ואתה אבי יתומים עמוד נא לימין היתומה הזאת אשר בחסדך בטחה, ותנה אותי לרחמים לפני האיש הזה כי יראתיו, והשפילהו לפני כי אתה משפיל גאים”.

ה’ יזכנו לדעת שה’ הוא אבא שלנו ואוהב אותנו, ובזכות זה נזכה למידת הביטחון ולכל הישועות ולאור הפורים בשלימות.