בוודאי לא ייכשל לעולם

גִּ’י פִּי אֶס לחיים

כולנו רוצים להתקדם בחיים, להשיג עוד ועוד בכל מיני תחומים בחיים גם בגשמיות וגם ברוחניות. הרבה פעמים אנחנו שועטים קדימה בלי לדעת באמת האם אנחנו מתקדמים או רק מסתבכים ועושים טעויות קשות. איך אפשר לדעת אם אנחנו בכיוון הנכון והאם הצעד הבא שלנו יקדם אותנו אל היעדים שלנו או חלילה ירחיק אותנו מהם?

בשביל לדעת האם אנחנו בכיוון, והאם אנו עושים את הצעדים הנכונים לעבר ההצלחה – צריכים להגדיר את היעד באופן מדויק. רק כאשר אנחנו יודעים באמת מה היעד, ומהי הצלחה, ומהי שאיפה ראויה – רק כך אנחנו יכולים לבחון את הצעדים שלנו, ולדעת האם הם מקרבים אותנו או מרחיקים אותו.

מתי מתחילים להתבלבל? כאשר לא מבינים מהו יעד ראוי ולאן אנחנו באמת צריכים לשאוף. ואז אין לנו דרך לבדוק ולבחון את הצעדים שלנו.

אז מהו באמת היעד? לאן אנחנו צריכים לשאוף? לפני שאתם ממשיכים לקרוא תעצרו רגע ותנסו לחשוב… מה אתם חושבים?

אנשים שואפים לכל מיני מקומות יעדים או מטרות שנראים להם נכונים או נוצצים או חכמים או משכנעים – והם לא מבינים שזו בדיוק דרך לאבדון. זו הסיבה שבגללה הם רק מתרחקים מההצלחה, ואדבא, זה הצעד הבא בדרך אל הכישלון.

ביטוח (דרך) חיים

רבי נחמן ברוחב דעתו ראה את הסוף והתכלית של כל השאיפות המוכרות לנו ואת הסכנות שלהן והוא מזהיר: “כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאוד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכול היה על ידי חכמתם ושכלם”.

כל אותם טועים – הם לא טעו בדרך, אלא הם לא הגדירו נכון את היעד, הם הלכו אחר היעד שהציבו להם בחכמתם. כלומר, היעד שלהם היה על פי חכמתם ושכלם – וזה בדיוק מה שהביא אותם למקומות הרעים שאליהם הגיעו.

רבינו ראה את זה וידע את זה ולכן הוא מגדיר לנו בליקוטי מוהר”ן בצורה הכי נפלאה והכי ברורה והכי מתוקה מה היעד ומהי התכלית היחידה: “עיקר התכלית והשלימות הוא רק לעבוד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל”.

ועוד כותב שכאשר אתה מחובר אל היעד הזה שהוא התמימות יש לך דרך לעשות בכל פעם את הצעד הנכון וזו לשונו: “ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. רק אם יש בזה כבוד השם יתברך – יעשה, ואם לאו – לאו, ואזי בוודאי לא ייכשל לעולם“.

“בוודאי לא ייכשל לעולם” – זה יותר מהבטחה, זו וודאות מוחלטת!

דוגמא אישית

וזו הייתה דרכו של רבי נחמן כמו שמתואר בספר שבחי הר”ן: “והיה עושה כל מיני עבודות פשוטות של עבודת השם בלי שום חכמות… וכוונתו היה כדי שיעשה מצוות רבות כי עבודתו היה בפשיטות גמור בלי שום חכמות כלל…

“וכן היה עושה ועובד את השם יתברך בכל מיני עבודות פשוטות לגמרי בלי שום חכמות כלל. אף על פי שבאמת היה חכם גדול ומופלג בחכמה מאוד מאוד גם בימי קטנותו ובימי נעוריו, כאשר היה מפורסם לכל מכיריו, אף על פי כן לא השתמש בשום חכמה כלל בעבודת השם רק היה נוהג לעשות כל העבודות הפשוטות שבעולם. דהיינו לימוד התורה הרבה, מצוות מעשיות, וריבוי תפילות ובקשות וריבוי התבודדות מאוד לדבר ולפרש שיחתו לפניו יתברך כנ”ל וכיוצא בזה.

“וזה היה עיקר חכמתו הגדולה מאוד, כי מעוצם הפלגת חכמתו זכה תכף לחכמה זו שאין צריכים שום חכמה כלל בעבודת השם. כי זה עיקר החכמה הגדולה מן הכול שלא להיות שום חכם בעבודת השם רק בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות כלל”.

ההצלחה עלתה לו לראש

קורח היה חכם עצום גם בתורה. אם הוא הצליח לשכנע מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות הוא לא היה עם הארץ. והחכמה העצומה שלו – היא בעצמה הטעתה אותו בכל מיני “שאלות” שנראות כמו שאלות “חכמות”, אבל הן בעצם סתם כפירה והתרסה בלי טעם ובלי ריח.

כמו כן הוא היה קדוש, מנושאי ארון הברית, ובעל רוח הקודש. הקדושה שלו הטעתה אותו לחשוב שאין שום יתרון למשה רבינו; ורוח הקודש שלו בעצמו הטעתה אותו שראה את שמואל הנביא יוצא ממנו.

הוא גם היה עשיר גדול, “עשיר כקורח”, וגם ההצלחה הזאת הרחיקה אותו. ההצלחה “עלתה לו לראש” והוא הסיק ממנה שאם הוא כל כך מצליח כנראה ה’ איתו והאמת איתו…

וזה לא רק קורח, אלא זו הסכנה של כל אחד ואחת מאיתנו! הסכנה היא שההצלחות שלנו, שהשאיפות שלנו, שהשכל ה”ישר” שלנו, ואפילו התורה שלנו והקדושה שלנו – יביאו אותנו לכפירה ולמחלוקת על צדיקים!

שורש הטרגדיה האישית

המטרה שלנו בחיים היא לחפש את הצדיקים, התמימים באמת, הקדושים באמת, שיכולים להוביל אותנו לבטח ולקרב אותנו אל התכלית שלנו. ואפשר להגיע אליהם רק על ידי תמימות: “העיקר והיסוד שהכול תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה… ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות, ואינו מקושר להצדיק”.

האסון הכי גדול שיכול לקרות לבן אדם בעולם הזה ברמה האישית – זה לחלוק על הצדיק. זו לא רק טעות, אלא זה ממש אסון אישי, זו ממש הדרך להפסיד כל מה שיש לך בחיים. קורח וכל התורה שלו וכל המשפחה שלו וכל הרכוש שלו וכל ההצלחה שלו – הכול נבלע בשנייה אחת באדמה.

ליהודי יש שאיפה אחת: תמים תהיה עם ה’ אלוקיך! לעולם לא להתרחק מדרך התמימות. בלי גאווה. בלי כפירות. בלי שאלות. בלי חכמות.

אל תהיה “צודק”

רבינו אומר שכל קבלת התורה תלויה בנקודה הזאת של התמימות. לבני ישראל היו הרבה מאוד חכמות. כל כך הרבה שהם פשוט לא היו יכולים לקבל את התורה, לא היו יכולים להיפתח לאמת הנפלאה הזאת.

ברגע אחד של חסד הם זכו פשוט לזרוק את כל השכל, ונקראו “עם נבל ולא חכם” – ורק בזכות זה קיבלו את התורה. זה נקרא קונה עולמו בשעה אחת. ואילו קורח שהיה צדיק גדול – “צדיק כתמר יפרח” סופי תיבות ‘קֹרַח’ – הוא הפסיד את עולמו בשעה אחת של חכמות שהסיטו אותו לגמרי מהמסלול והורידו אותו אל השאול.

התורה כולה היא חכמה קדושה, אבל גם החכמה הקדושה מבוססת על תמימות, ובלי תמימות היא מסוכנת מאוד. “כל שחכמתו קודמת ליראת חטאו – אין חכמתו מתקיימת”. ולכן החכמות הן סכנה גדולה ביותר.

ובמהלך השנים הרבות שאני זוכה לעבוד עם בני ישראל כבר עברו דרכי תלמידים רבים מאוד וזכיתי לעקוב אחריהם לאורך שנים, וראיתי את זה באופן חד משמעי שאלה שמצליחים באמת בטווח הארוך – הם אלה שיש להם תמימות.

פעמים לא מעטות ראיתי תלמידים מוצלחים מאוד שפתאום “זוכים” ל”הבנות” ול”הארות” ולכל מיני שכלים חדשים ש”על הנייר” נשמעים לכאורה מאוד משכנעים – אבל בסופו של דבר אותן הבנות ואותם שכלים לקחו אותם למקומות רחוקים ובעייתיים מאוד והרסו להם את החיים בגשמיות וברוחניות.

קורח המוצלח והגאון, הקדוש והעשיר, שכבש כל פסגה ושכנע את כל החכמים הגדולים – עומד מולנו בפרשה וצועק אלינו מבטן האדמה: “משה אמת ותורתו אמת”, תהיו חכמים באמת, ולהיות חכם באמת זה להיות תמימים, לחפש רק את ה’ ואת עבדיו הצדיקים. אל תהיה צודק, תהיה צדיק ותמים, ואז בוודאי לא תיכשל לעולם, אלא תצליח באמת “ותשחק ליום אחרון”.

הרב שלום ארוש בסרטון מחזק במיוחד, איך להתקדם בחיים: