בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק כב- לשים לב

אדם שעושה בכל יום שעה התבודדות, דרגתו גבוהה אף יותר מאדם שהוא בדרגה שמקבל את היסורים באהבה ושמח ביסורים, וזאת מכיון שהוא לא מחכה לקבל יסורים בשביל להתעורר אלא מתעורר מעצמו. כמובא ענין זה בגמרא (ברכות ז):

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדות אחת בלבו של אדם, יותר מכמה מלקיות, שנאמר (הושע ב, ט): “ורדפה את-מאהביה וגו’, ואמרה אלכה ואשובה אל-אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה”; וריש לקיש אמר: יותר ממאה מלקיות, שנאמר (משלי יז, י): “תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה”. ופרש רש”י: מרדות אחת – לשון רדוי והכנעה, שאדם שם על לבו מאליו.

נמצא, שבזה שהאדם בעצמו מתעורר ושם לבו מאליו לתקן את מעשיו, הוא חוסך לעצמו הרבה מאד יסורים, ולא זו בלבד אלא שהתעוררות זו שבאה מצד האדם היא הרבה יותר מועילה ופועלת על האדם להשיבו בתשובה, ממה שפועלים יסורים רבים.
קורא יקר! התבונן איזה חסד גדול ורחמים עצומים אלו, שבורא עולם נתן לנו מתנה כזו, שאדם יכול על ידי ההתבודדות להפטר מכל העוונות, וכמובן מענשים מרים ועוד לקבל שכר טוב על התשובה ועל ההתבודדות – שכר ענק שאי אפשר לשער, ועל זה נאמר: ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל!