בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק כא- הבן האוהב

כל אב או אם, אם בנם יבוא אליהם כל יום ויגיד תודה על כל דבר טוב שקבל, וגם יבקש סליחה על כל דבר רע שעשה, ועוד יבקש מהם שיקרבו אותו ויחזקו אותו לשמע בקולם, ויעשה חשבון נפש כל יום על מעשיו, אם טובים הם אם לאו – בן כזה הם יענישו?! כמובן שלא.

לכן, אדם הרוצה להיות כמו הבן שאוהב את אביו באמת, צריך לקבע לו על כל פנים שעה או יותר בכל יום להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו לפני ה’ יתברך בטענות ואמתלאות, בדברי חן ורצוי ופיוס, ולבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. וגם צריך לשפט את עצמו, כמו שכתוב (תהלים קיב, ה): “יכלכל דבריו במשפט”; הינו שישפט וידון את עצמו – על כל מחשבה שחשב, וכל דבור שדבר, וכל מעשה שעשה – אם כך היה ראוי לו להתנהג אם לאו; על כל דבר שמצא בעצמו שנהג כשורה יודה וישמח בכל לבו, ועל כל דבר שנהג שלא כשורה יתודה לפני ה’ יתברך, ויבקש סליחה ויביע חרטה, ויקבל על עצמו לתקן מעשיו ולא לחזר עליהם עוד. וכך ראוי לו להתנהג כל ימי חייו, שכל יום ישפט את עצמו על כל מה שעשה מהשעה התבודדות של אתמול עד השעה התבודדות של היום, ובזה יסיר מעליו כל הפחדים וכל היסורים, מכיון שכאשר יש דין למטה אין דין למעלה, ואין שולחים לו יסורים מלמעלה כדי לעוררו, כי הוא בעצמו מתעורר.