בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות חלק טז- כלי השפע

דברתי עם איש אחד, וספר לי שבהתבודדות שלו הוא לא מבקש כלום, רק מודה קצת וכד’. אמרתי לו, שבזה שהוא לא מבקש מה’ יתברך כלום, הוא מונע תענוג מהקדוש ברוך הוא. כי “יותר משהעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להיניק”, והקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם, בשביל להשפיע רב טוב לישראל. והרבה יותר ממה שהאדם רוצה שפע, הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לו שפע, כמובא בלקוטי מוהר”ן בתורה ק”ב:

“הענין הוא, כי כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא, לא ברא אלא לכבודו (אבות פ”ו), כדי לגלות מלכותו, ועל-ידי זה נכפפין הקלפות תחת השכינה. ובאיזה ענין נתגלתה מלכותו? כשמשפיע רב טוב לישראל, אז מודים כל אחד ואחד כי מלכותו בכל משלה. (תהלים קג) ובמה יכולים להוריד השפע? על-ידי התפלות, כי התיבות הם כלים לקבל השפע, ועל-כן כל אחד יזהר בתפלתו, שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם, על-דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין לז) חיב כל אדם לומר: בשבילי נברא העולם”.

מובן משיחה זו, שכאשר הקדוש ברוך הוא משפיע רב טוב לישראל, אזי מתגלה מלכותו, שיודעים כלם שמלכותו בכל משלה, ועל ידי זה נכפפין הקלפות תחת השכינה, שפרושו שאין רע בעולם. כי כשאיש ישראלי מצליח, ויש לו שפע וברכה, כל הגויים מודים שה’ מלך ומלכותו בכל משלה. כי זה ברור לגויים, שאין שום טבע בהצלחה של ישראל, אלא כל הצלחתם היא מה’ יתברך. כמו שרואים בחוש, שארץ ישראל היא מהקטנות שבארצות, וכלם רק מתעסקים עם היהודים ומסתכלים עליהם. וזה משום שהגויים מרגישים היטב את המיוחדות של עם ישראל.

ואיך מורידים את השפע? על ידי התפלות. כי התיבות של התפלה הן כלים לקבל השפע. על דרך משל, התפלה היא כמו שקים שבהם האדם יכול להביל את השפע שה’ נותן לו. מי שיש לו שקים יכול למלא אותם בכל טוב שיש לקדוש ברוך הוא לתת לו, ומי שאין לו שקים אין לו במה לקבל את השפע.

ותיבות התפלה בפרטיות, הן כמו חתיכות של שק שתופרים אחת לאחת או כמו חוטים שעל ידם אורגים את השק. עוד תפלה – עוד חתיכת שק לקבל בו את השפע, עוד תפלה – עוד חתיכת שק, וכשיש כבר שק גדול וחזק, אז מקבלים אוצרות… וככל שהאדם מתפלל יותר, יהיו לו שקים -כלים – גדולים יותר והוא יקבל יותר שפע. כאשר האדם מתבונן על התפלה כך, הוא יוצא מהגישה השלילית שלו לחיים, שחושב שהמניעות והצרך להתפלל הם ענש. אלא אדרבה, הוא נהנה מאד מכל הענין, שהנה יש לו עבודה נאה ונקיה, לבנות כלים על ידי תפלתו ולקבל את כל השפע שלו ישירות מאלוקים, ששפע כזה הוא מברך ומתקן. בכל פעם שהוא צריך משהו, הוא הולך ומתפלל בסבלנות, ובונה כלים ו״תופר שקים”, עד שמקבל

מה שבקש.
זה הכלל: ה’ יתברך לא מפסיק להוריד שפע, וכשבני ישראל לא יכולים לקבל את השפע מחמת עוונותיהם, יש לקדוש ברוך הוא צער מזה. ומאחר ואי אפשר לחזר בתשובה בלי תפלה, שהרי כל התשובה היא כלה תפלות ותחנונים, שמבקש מה’ שימחל לו ושיסלח לו על מה שחטא לפניו, ושיקרב אותו ושיעזור לו להתגבר להבא על יצרו הרע, ולא יחטא עוד, וייתן לו שכל ודעת להתגבר על תאוות הגוף ומדותיו הרעות וכו’.

נמצא, שאי אפשר לקבל שפע בלי תפלה משתי סבות: א – כי על ידי התפלה האדם חוזר בתשובה על עוונותיו, שאז הוא יכול לקבל שפע. ב – על ידי התפלה בונים כלים שבתוכם יקבל את השפע. ונמצא, שמי שלא מתפלל הוא מונע את התענוג של הקדוש ברוך הוא להשפיע, והוא מבטל את תכלית הבריאה.