הסיפור של התאומים

אחד הדברים שגורמים לי תענוג גדול מאוד במסעות שלי לחו"ל – בכנסים ובהרצאות שאני נותן לקהל הרחב שמגיע – הם סיפורי האמונה וההשגחה שאנשים מספרים לי. בזמן הפגישות הפרטיות אני שומע לא מעט סיפורים בעקבות הספרים והדיסקים שלי, שפשוט מרעידים לי את הנימים הכי קטנים. כזה היה הסיפור ששמעתי מבני הזוג שאו.

 

סוזן ובעלה ג'ימי שאו גדלו במשפחות ברוכות ילדים. העובדה שיש הרבה אחים ואחיות בסביבה גרמה להם שמחה עצומה. זו גם הסיבה שהם הבטיחו לעצמם, ואחרי שנפגשו והבינו שהם מתחתנים לכן גם אחת לשני – שתהיה להם משפחה גדולה.

 

חמישה ילדים נולדו, וסוזן הייתה שוב בהיריון. בחודש חמישי היא הלכה לבדיקה אצל הגניקולוג שהפנה אותה לעשות סקירת מערכות. הרופא שבדרך כלל מטפל בה היה בחופשה, לכן הרופא שעשה את הבדיקה היה רופא שהחליף אותו, בחור צעיר ופחות מנוסה.

 

המבט שהיה על פניו לא בישר טובות.

 

"הכל בסדר?" סוזן שאלה.

 

"מצטער, גברת שאו, אבל ברחם שלך יש מפלצת. לעובר שלך יש שני ראשים! אני מציע לך לעשות הפלה ובהקדם האפשרי. אין שום סיכוי בעולם שהתינוק הזה – או מה שהדבר הזה יהיה – יחיה".

 

הלב שלה פעם כמו תופים אפריקאים. הפלה הייתה דבר האחרון שהיה בלקסיקון שלה ושל בעלה ג'ימי…

 

מספר שבועות קודם לכן –

 

חברה של סוזן מגיעה אליה לביקור בבית ומביאה לה במתנה את הספר בגן האמונה. היא ובעלה קוראים את הספר ולומדים שבורא עולם – ורק הוא – מנהל את העולם.

 

סוזן נשמה נשימה עמוקה כשהתיישבה על הכיסא אצל הגניקולוג. "אני חושבת שאתה טועה, דוקטור" אמרה אחרי שהרגישה שהלב שלה קצת נרגע. "אלוקים נתן לי את ההיריון הזה והוא יחליט מה לעשות עם המתנה הקטנה שהלב שלה פועם בתוכי".

 

מאמרים נוספים בנושא:

ילדי הדיסק

הנס של רבי נחמן

ניסים קורים כשלא מחכים להם

ניסים קטנים

18 ימי האמונה שלי

לעשות מהלימון לימונדה

חלון יפה

כשההזדמנות דופקת בדלת

מתנות קטנות

בוקר לא רע, אחרי הכל

הכל מתנה

 

כשהגיעה לחנייה סוזן הרגישה שכל הכוח שלה נשאב ממנה. מתוך בכי קורע לב היא התקשרה לבעלה ג'ימי וביקשה ממנו שיבוא ויסיע אותה. "אין לי כוח ואני מאוד מבולבלת…" אמרה לו.

 

אחת התכונות של ג'ימי, כך סיפרה לי סוזן בפגישה איתם, שהוא בן אדם מאוד מתחשב ויודע לעודד את האדם שמולו.

 

"יקירה, כל זמן שאת מרגישה טוב אני בטוח שגם התינוק בסדר. אין לי שום ספק שהרופא הזה טועה. וגם אם הוא לא טועה, אלוקים יכול לסדר הכל. תשמעי מה נעשה, בואי נקרא שוב את הספר בגן האמונה ביחד ונתחזק. אבל קודם כל, אני דואג לבייביסיטר, אנחנו יוצאים למסעדה שאת אוהבת".

 

"אני לא מסוגלת…"

 

"את כן! את מסכימה איתי שאלוקים מנהל את העולם?"

 

"כ…כן" סוזן השיבה כשהיא מתייפחת.

 

"ואת גם מסכימה שכל מה שהוא עושה – רק לטובה הוא עושה?"

 

"כן, ג'ימי. תמיד ראינו את זה בחיים שלנו…"

 

"… ולכל מה שהוא עושה יש סיבה?"

 

סוזן הנידה את ראשה בהסכמה.

 

"יופי סוזן. אז תאמיני שגם זה לטובה ולטובתנו הנצחית ושיש לבורא עולם סיבה מספיק טובה, בין אם אנחנו מבינים או לא מבינים למה זה קורה. בספר, הרב שלום ארוש אומר שהאמונה מעוררת רחמי שמים. אז תשמעי איזה רעיון עולה לי עכשיו בראש: נארגן כל שבוע קבוצת לימוד אצלנו בבית של הספר בגן האמונה. אנחנו נממן את המפגש, את הכיבוד, את הספרים לכולם – ונקדיש את זה לזכותנו, לזכות הילדים ולזכות ההיריון".

 

הייתה זו הפעם הראשונה בה עלה חיוך על פניה של סוזן מזה כמה שעות…

 

ב-15 השבועות הבאים הם ערכו מפגש שבועי בסלון ביתם ולמדו את הספר בגן האמונה. ככל שהזמן עבר נוספו עוד ועוד זוגות, והזוג שאו כבר הפיצו אמונה בכל האזור בו הם גרים. החבר'ה שהגיעו התחילו ללמד אמונה את בני ביתם – אחים, ילדים, חברים קרובים ועוד. עוד ועוד אנשים נוספו למעגל האמונה ולימוד הספר וראו איך החיים שלהם משתנים, איך שדברים נפלאים קורים בחייהם, ואיזה קשר נפלא עם בורא עולם הם חווים.

 

באחת הפגישות זה קרה, הצירים היו חזקים…

 

אחרי כמה שעות, תאומים מתוקים נולדו לזוג שאו – בן ובת. הם קראו לבת – מירה, ולבן – קל (ק-ל), נס באנגלית – "מירקל" (miracle).

 

ואל תגידו שזה לא נס (מירקל) אמיתי!