נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב הקדוש

יהודי אחד הגיע אל הבעל שם טוב והוא ממרר בבכי במר לבו. “הרב חייב לעשות נס ולהציל את הבן שלי!”
הבן של היהודי היה חולה קשה, ושום דבר לא הביא לרפואתו.

הבעל שם טוב שהבין מיד שמדובר במקרה קשה במיוחד, קרא מהר לעוזרו וביקש שיביא לו מניין של עשרה יהודים גנבים.
“גנבים?” תמה העוזר,
והבעל שם טוב הנהן והאיץ בו לבל יתמהה ולו רגע קט.
חיפש בעיירה אנה ואנה, מצא את מוישי הגנב, ושכנע גם את דוויד שגם טמן ידו מפעם לפעם, ובקושי רב הצליח לכנס לאחר מאמץ רב ושכנועים מנין של עשרה גנבים.

לאחר שיחה של הבעל שם טוב עמדו הגנבים לתפילה מעומק הלב, והנה קרה נס בלתי ייאמן והילד החל להבריא, ותוך זמן קצר עמד על רגליו, וכולם נדהמו מהנס. הסתכלו החסידים זה בזה ותמהו מה פתאום ביקש הרב הקדוש עשרה גנבים ולא יהודים צדיקים או לפחות יהודים פשוטים וכשרים, ולבסוף חסיד אחד אזר אומץ ושאל את הבעל שם טוב.
הסביר הבעל שם טוב הקדוש: הילד היה במצב כה חמור ששערי השמים של תפילותיו היו נעולים בסוגר ובריח, וחשבתי לעצמי שרק גנבים יהיו מסוגלים לפרוץ את שערי השמיים…
ו..הבעל שם טוב ריפא בנוסף לילד החולה גם את נשמותיהם האובדות של הגנבים.
שהרי לכל בן אדם יש כוחות שניתנו לו משמים, ויכולת לבחור מה לעשות איתם.
והבעל שם טוב בגדולתו הפגיש אותם עם כוחות אלו ועורר בהם זיכרון וגעגוע לאלוקות.

??שבוע טוב ומבורך?