אתה חייב כי זה בשבילך!

אדם עם רצון כל הזמן מתוזז,
דוחף ועוסק בלהוציא דברים
מהכוח אל הפועל. למה? כי אדם
עם רצון זה אדם חי!

אנשים רבים שואלים אותי איך אפשר להתפלל שש שעות רצופות (התבודדות של שש שעות)? ואני עונה להם: אם אתם רוצים דבר מסוים באמת יהיה לכם את הכוח והרצון להתפלל שש שעות, ועוד בקלות! אני, למשל, כשרציתי דבר מסוים מאוד התפללתי שש שעות רצופות, ואפילו יותר, עד שהשגתי אותו. היו דברים שהתפללתי עליהם ברציפות יום אחרי יום – כמה שעות בכל יום! עד שהשגתי אותם. הכל תלוי רק ברצון…

אתם מבינים? אדם עם רצון חזק יגיע לכל מקום אליו הוא צריך להגיע! זאת, משום שהוא יתפלל על הדבר בחשק גדול עד שישיג אותו. דבר זה ניתן להבין בשכל פשוט: כאשר אדם רוצה משהו אבל הרצון שלו חלש, הוא מבקש מעט ובחלישות: 'בבקשה תן לי…' בקושי מגמגם את הבקשה. למה? כי הרצון חלש. וכשהרצון חזק אז הוא מתפלל בכל כוחו, צועק כאילו כל החיים שלו תלויים בזה, מרגיש ממש שהוא לא יכול לחיות בלי זה והוא לא מפסיק לבקש מהשם ולטעון בפניו שהוא חייב את הדבר הזה ליהדותו וכו'.

רצון חזק מעורר את האדם להתפלל משום שרצונו תקיף לקבל את מה שהוא מתפלל עליו, לכן מרבה בתפילה, ודעתו לא מתקררת עד שהוא מקבל אותו.

רצון חלש מונע מהאדם להשיג דברים עצומים בעזרת התפילה – שהיא כוח אדיר, הכוח, בהא הידיעה, של האדם. במצב כזה אדם יכול אמנם לבקש מעט מן השפה לחוץ, אבל הוא לא ישיג את המטרה. אבל אם הוא רוצה באמת, הוא יבין שהוא בקלות יכול להתפלל שש שעות. ושש שעות, כמו שאתם יודעים, זה מעט מאוד לאדם שרוצה משהו בכל מאודו. כי ככל שרוצה את הדבר ברצון חזק הוא יצליח להרבות בתפילה עליו, ואפילו מאה שעות לא יספיקו לו…

כי כך אמר רבי נחמן מברסלב בפירוש: אם אתה רוצה – אתה עושה! אתה רוצה – אתה מתפלל עד שתשיג את הדבר הנחוץ לך. אבל אם אתה לא כל כך רוצה, ואתה בבחינת 'לא הייתי מתנגד', או רוצה אך בלי להתאמץ – אז כך גם אתה מתפלל.

מה הסיבה לכך שהרצון חלש? שאדם חושב שהוא יכול לחיות בלי דבר זה או אחר (שהם נחוצים וחיוניים מאוד לעבודתו וצמיחתו הרוחנית), לכן כך תראה התפילה שלו וכך גם הוא יבקש אותו. אבל כשירצה, מכיוון שהוא מבין שהוא לא יכול לחיות בלי זה, הרצון מתחזק מאוד. כאשר אדם ידע שחייו אינם חיים בלי הדבר עליו הוא צריך להתפלל, בלי מידה או התגברות מסוימת שהוא צריך להשיג בתפילה – הרצון שלו יתחזק מאוד. אם אדם ירצה בצורה כזו את הדברים החסרים לו בקדושה הוא לא יפסיק להתפלל. ולא רק, הוא יתמיד בתפילות יום אחרי יום עד שישיג את מבוקשו.

וזה שאמרו חז"ל – בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו. זו למעשה תוכחה מגולה לכל אדם. כאשר אדם מבין שהוא ישן את חייו, הוא רואה בחוש שעדיין לא הוליכו אותו לאן שהוא צריך. וזה גם מראה שהוא עדיין לא רצה כראוי את הדברים שבקדושה, כי אילו היה לו רצון חזק הוא כבר היה מגיע ללימוד התורה בהתמדה, היו מזכים אותו לשמירת עיניים בשלמות, היו מזכים אותו להרבות בתפילות (תפילה ממש ולא קריאה בסידור), לעבוד על מידותיו וכו'. במילים אחרות – הוא היה זוכה לחיות!

רק לזה אפשר לקרוא חיים – כשאדם מלא ברצון, כמו שכתוב: "ומשביע לכל חי רצון". אדם חי הוא אדם עם רצון. אדם שאין לו רצון לא חי. כאשר יש לאדם רצונות הוא מרגיש שהוא פעיל, הוא כל הזמן מתוזז, דוחף ועוסק בלהוציא את רצונותיו מהכוח אל הפועל. הוא רוצה להספיק עוד ועוד דברים. ומכיוון שכך, הוא ישן פחות וגם שם פחות דגש על דברים גשמיים. אבל מי שאין לו רצון יכול להעביר את ימיו בשינה עמוקה. הוא כביכול מרחם על עצמו בטענה שהוא לא רוצה להכביד על עצמו – 'שילך איך שילך' – לכן זה נראה כפי שזה נראה, בלי סדר, בלי תנופה, בלי חיות. בלי רצון.

רבי נחמן מברסלב אומר לנו שהעיקר הוא הרצון. רוצה עושה – לא רוצה לא עושה. וכן נאמר: אין דבר העומד בפני הרצון. רצון חזק מעורר את האדם להתפלל. רצון חזק דוחף את האדם להוציא דברים מהכוח אל הפועל. רצון חזק דוחף את האדם קדימה. רצון חזק מעודד את האדם להתקרב אל השם.

דבר אחד חסר לאדם, כפי שאנו מבינים כעת, וזה הרצון. הבחירה היא הרצון, לכן מוטל עלינו לחזק אותו. איך עושים את זה? בעזרת לימוד על הדבר שאנו רוצים לחזק את הרצון לגביו. למשל, אדם שרוצה להשיג את מעלת לימוד התורה – צריך את ההתעוררות לרצות את התורה, את מה שידחף אותו לזה. לכן, כשילמד בספרים המדברים ממעלת הלימוד, ספרים שיש בהם הרבה אהבת התורה וחשק ללימוד – אז יתעורר אצלו רצון ללמוד, ועם רצון זה יזכה להרבות בתפילה ולהוציא את בקשתו מהכוח אל הפועל. וכן על זו הדרך אם ירצה להיות תלמיד חכם, אם ירצה להיות בעל מידות טובות וכו'. לכן יש להרבות בתפילה להשם ולבקש ממנו: 'אבא שבשמים חזק בי את הרצון. תן לי חיים. רחם עלי, הרי הרצון הוא החיים אז תן לי חיים בבקשה, איך אוכל להעביר את חיי בלי רצונות ומעשים? בהבל? בריק?…'

כעת למדנו דבר נוסף – רצון זה חיים. אז תתעורר לבקש רצון, בקש מהשם שלא תישן את חייך. חבל מאוד. הימים עוברים והאדם יכול למלא אותם ולהספיק לעשות דברים רבים. ואם כך יהיו חייך לא יהיה לך זמן להישבר ולהיות מדוכא. ראיתי אנשים רבים מיואשים. מהיכן זה בא? למה זה קורה? מריקנות. הם ריקים מרצון ורואים כיצד חייהם עוברים מול עיניהם בלי תכלית.

אבל הבנו מהי התרופה, נכון? לכן גם אין סיבה להתייאש. כי אם חסר לנו דבר זה רק הרצון, והרצון כידוע חופשי תמיד. התחל מעכשיו לרצות! וגם אם אתה רואה שאתה עדיין רחוק מרצונות טובים, לפחות התחל מעכשיו לרצות את הרצון עצמו. כן, גם זה רצון. כי פעם אמר רבי נחמן לתלמידו רבי נתן, שדיבר עמו בעניין הרצון, את הדברים הבאים: השאלה היא אם אתה רוצה לרצות? כלומר, אדם צריך לרצות את הרצון עצמו, לבקש מהשם שייתן לו רצונות, וכשיהיה לו רצון הוא כבר יפעל ויעשה.

כאשר אדם מתבונן ומפקח על דרכיו, הוא יבין שהשורש לכל דבר ודבר הוא הרצון. אם משהו חלש – אז בנקודה זו הרצון חלש. והתרופה? התקנה? לחזק את הרצון. לא הצלחת להשיג משהו? זה חוסר רצון. חולשה. אם אתה יודע מהי המחלה, אתה יודע גם מהי התרופה. אם הבנה זו חסרה לאדם אז גם אם הוא מתבודד – ההתבודדות שלו לא מתקנת אותו כראוי, מכיוון שהוא לא מטפל בבעיה האמיתית. הוא מאשים את עצמו בהאשמות הלא נכונות, הוא מכה על חטא למה הוא לא עשה ולמה הוא נכשל, אבל לא שם דגש על הדבר העיקרי – נקודת הרצון. הוא רודף את עצמו בגלל תפילה גרועה שהתפלל, על כך שהוא לא בסדר, שהוא רחוק, שהוא… ושהוא… אבל אם יבין שלחולי יש שורש: רצון חלש, הוא כבר ידע מה לעשות. במקום להישבר ולהתרוצץ כל היום עם מחשבות רעות על עצמו, הוא יתחיל להתעורר ולרצות את התפילה ולבקש מהשם שיעזור לו לרצות. בדרך זו הוא לא יכשל, לא יעבור על איסורים מהתורה, לא ייכנע לתאוות וכדומה.

יהי רצון שנזכה להתחיל לרצות את הרצון באמת ולדעת שזה הדבר העיקרי שנחוץ לנו, ובזכות עבודה זו נזכה להגיע לכל המעלות ולעבוד את השם כראוי ובשמחה, אמן.