Rabbi Shalom Arush

Hebrew Writingsavodah

הרב שלום ארוש · צמיחה רוחנית

מהלכים שכדאי להכיר

2009-10-24 · 1251 מילים

Language · שפה
🌐 Translate to English Original on Breslev

אדם נמצא בעולם הזה במלחמה
מתמדת עד יום מותו. פעמים ינצח
ופעמים יפסיד. אבל כמו בכל מלחמה,
צריך לדעת כיצד פועל האויב.

 

ישנה נקודה, שהאדם הרוצה ללכת בדרך ה’, צריך להבין אותה היטב והיא: עד שיגיע האדם למדרגת צדיק גמור ולא יחטא כלל ויקיים את כל המצוות בשלמות – הדרך ארוכה מאוד, כאורך ימי חייו של האדם. ואף אם אדם רציני בעבודתו, מתמיד ועושה כל שביכולתו כדי להגיע לשלמות ולתיקונו, גם הוא בהכרח שייכשל פעמים רבות בדרך. התאוות, המידות הרעות והניסיונות – לא ייתנו לו מנוח.

כללו של דבר – אדם נמצא בעולם הזה במלחמה מתמדת עד יום מותו. ובמלחמה כמו במלחמה, פעמים ינצח ופעמים יפסיד. פעם יתגבר ופעם יתגברו עליו, בדיוק כמו שני בני אדם הנלחמים זה עם זה – כשרואה אחד שחברו מתגבר עליו אז הוא מתגבר ביותר כנגדו, כמו שכותב רבי נתן (ליקוטי הלכות, הונאה ג): "והכלל, כשהאדם רוצה להתקרב להשם יתברך ולשוב בתשובה, צריך שיהיה לו אלפים ורבבות עליות וירידות בלי שיעור".

אבל אדם הנופל לעצבות, בכל פעם שמתגברים עליו היצר הרע והמניעות, יפסיד במלחמה. אך אם יתעורר, יבין ויקבל שזוהי המציאות שלו, רק אז יוכל להתחיל באמת להילחם. אז הוא ינצח. ולא רק, עצם המלחמה תהווה עבורו תענוג גדול.

עכשיו, משהכיר האדם בעובדה שיש לו יצר הרע, עליו לעבור לשלב הבא: הכרת דרכי המלחמה נגדו. הנקודה החשובה שחשוב להכיר היא, שמהותו של היצר הרע היא אך ורק להכניס באדם כפירה. נכון, הוא מפיל אותו לעצבות, לדיכאון וייאוש, גורם לו לעשות עבירות וכדומה, אך עיקר העיקרים הוא הכפירה שהוא מכניס בו. איך זה קורה? כאשר אדם נופל ממידת האמונה זאת ההזדמנות והדרך הקלה של היצר הרע להכניס בו כפירה. מצד שני, כל זמן שאדם אוחז במידת האמונה יש לו כלים להינצל מהיצר הרע. למעשה, אדם עם אמונה הוא אדם בלי יצר הרע בכלל.

ליצר הרע יש הרבה סוגי כפירה בהם הוא משתמש כנגד האדם: ישנם שמכניס בהם כפירה מוחלטת בבורא ח"ו, ויש כאלה שהכפירה אצלם מתבטאת בכל התורה והמצוות, ויש שבחלקן – כגון, שמאמינים במה שכתוב בתורה שבכתב אך כופרים בדברי חכמים. יש את המאמינים ומקיימים את המצוות שמתקבלות על דעתם ונוחות להם אך כופרים במצוות שקשות להם, וישנם שהכפירה היא התאוות שהיצר הרע מכניס בהם, שהן ביסודן כפירה בבורא. יש את אלה שהכפירה באה לידי ביטוי בעצלנות, כבדות, מרדות, התנגדות לצדיקים וכו’. הרבה דרכים יש לו, ליצר הרע, להכשיל את האדם וכולן ביסודן בכפירה.

אבל יש את זה שכבר זכה להתגבר על כל היצרים שהוזכרו לעיל, הוא גם מאמין בהשם ובתורתו במלואה וכל רצונו להיות כרצון השם. אם כן, מהו יצר הרע שלו? איזו כפירה היצר יכול להכניס בו? התשובה לכך היא: או שהכפירה היא של מידת הגאווה, או של הרדיפה העצמית – שהיא גאווה בפני עצמה אך נסתרת.

הרי יש לאדם בחירה ובידיו לבחור בין טוב לרע, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהרן ח"ב, ק"י): "הבחירה היא ביד האדם, כפשוטו. אם רוצה – עושה, אינו רוצה – אינו עושה". ברור שהיצר תמיד דרוך ועם ‘יד על הדופק’ כדי להכשיל את האדם ולהטעותו. חשוב לדעת, שמלחמתו של היצר לא מסתכמת רק בעובדה שאדם נכשל בעבירות, אלא יש לו שני מהלכים עיקריים במלחמתו באדם:

מהלך ראשון – להחטיא את האדם. לכן הבחירה של האדם היא לעשות כל שביכולתו כדי להתגבר על היצר הרע שבא להחטיאו, ולהשתמש בכל הכלים שהשם נתן לו לשם כך. ראשית, יתחזק ברצון תקיף לבחור בטוב, באמונה חזקה, שאין מעצור להשם לתת לו כוח לבחור נכון. שנית, ילמד ויחזק את כוח השכל. כלומר, לימוד בספרים על עצות וחיזוקים בעניין. כמו כן יתייעץ עם צדיקים ויתפלל לבורא עולם שיעזור לו לבחור את הדבר הנכון.

בשלב זה חשוב לדעת שהיצר הרע עדיין קטן, יחסית, ואם אדם מיישב את דעתו (מקיים שעת התבודדות) הוא יצליח לנצח אותו בקלות. אלא שכאן נכנס היצר הרע למהלך השני בדרך לחימתו:

מהלך שני – זהו מהלך שקשה להתגבר עליו משום שמדובר בגאווה שלאחר המעשה. מדוע? משום שלגאווה שני פנים: אם אדם זכה ובחר נכון הדבר מראה שיש לו מידת ענווה, לכן השם היה בעזרו. אולם, היצר הרע ינסה להכניס בו גאווה שהוא זה שהצליח בכוחו שלו, על דרך ‘כוחי ועוצם ידי’, וכך יגרום לו לשכוח שהשם עזר לו להתגבר על יצרו, וכידוע "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". על יצר הרע הזה קל יותר להתגבר בעזרת מידת האמונה בהשם ועבודת התודה וההודאה.

אך אם אדם נכשל זה מראה שיש בו גאווה, אחרת השם היה עוזר לו. כאן היצר הרע לא מסתפק בזה, אלא ממשיך להחדיר בו עוד ועוד גאווה של רדיפה והאשמה עצמית. עכשיו היצר הרע של האדם גדול יותר, מגמתו כעת היא להפיל אותו לייאוש ועצבות, להוביל אותו למסלול הרדיפה העצמית וההכאה על ליבו – האשמה עצמית, בטענה שהוא רשע שאין בו שום טוב וגם אין לו סיכוי לחזור בתשובה. יצר רע כזה מסוכן ונורא הרבה יותר מזה שהכשיל והחטיא אותו.

על זה אמר רבי נחמן מברסלב, יותר ממה שהיצר הרע מעוניין בעבירה עצמה הוא מעוניין בעצבות שבאה בעקבותיה. כי על העבירה אפשר לעשות תשובה ולתקן הכל. ולא רק, אלא, אם יזכה, יהפכו העבירות לזכויות. לכן, מובן שהיצר הרע עדיין מפחד מכיוון שהכל יכול להתהפך לרעתו. ואם כך, מגמתו היא "לגמור את העבודה על הצד הטוב ביותר" מבחינתו, ואז, לאחר החטא, לרמוס ולדרוך על החוטא כדי לחסל אותו סופית. כאשר הוא מצליח להפיל את האדם לעצבות הוא, למעשה, משתק אותו לגמרי וכך הוא מביס אותו. והתבוסה, כמובן, קשה…

היצר הרע השני (מהלך שני) הוא יצרו העיקרי של האדם. כי, כפי שצוין לעיל, עיקר העיקרים בעבודתו של היצר הרע נגד האדם הוא הכפירה שמכניס בו, לכן הגאווה, והרדיפה העצמית, היא הדרך העיקרית להוביל את האדם לכפירה.

אך ישנו כלל אותו חשוב מאוד לזכור: שאין לחשוב הרבה על מה שכבר נעשה, אלא רק להתחרט ולעשות תשובה. זו הבחירה העיקרית של האדם לאחר המעשה – לא להתייאש! אלא רק להאמין שהשם רוצה בתשובה והוא יתברך חנון המרבה לסלוח. הבורא מחכה לכל אחד מאיתנו, למעשינו הטובים אותם נשפר ונתקן מכאן ולהבא.

נכון, כל חטא הוא פגם גדול המראה על גאוותו של האדם, אחרת השם היה עוזר לו, אבל זה לא הכישלון הגדול. זה דבר שהשם יכול לקבל משום שזו דרכו של עולם – יש לאדם יצר רע שמכשיל אותו בלי ידיעתו, כלומר ברגע של שכחה ובלבול הדעת. אם נכשל ולא מתעורר משנתו, ובמקום לקבל מהכישלון ענווה ולהבין שהוא בעצם כלום, הרי היצר הצליח להכשיל אותו, ויעשה תשובה ויתקן את מעשיו, האדם ממשיך להתגאות, לכעוס ולרדוף את עצמו – אז השם מוכיח אותו כמו שהוכיח את קין: למה חרה לך ולמה זה נפלו פניך?!

אפשר לתאר זאת על פי המשל הבא: אחד העבדים בארמונו של המלך שבר בטעות כלי יקר. אם העבד יתעצבן וימרוד – מה יהיה עונשו? במקרה הטוב ילקו אותו, אחר כך יתנו לו מטאטא ויצוו עליו לנקות את שברי הכלי. ‘חוצפן! תגיד תודה שמניחים לך להישאר כאן כעבד…’ כך יחשוב כל אדם – יצרו הרע הגדול אינו הכישלון, זהו היצר הקטן. הגדול הוא הרדיפה העצמית, הגאווה, שאין חוצפה גדולה ממנה: נכשלת? במקום להתמודד, לזכות למידת הענווה, אתה מתגאה? כועס? רודף את עצמך ומתמרד?

אך כשאדם מצליח להתגבר על יצר הרע של העצבות הוא מתעלה יותר ויותר. על זה אמר השם לקין: הלא אם תיטיב שאת – תתעלה. נכון שלכתחילה היית צריך להתגבר על היצר ועל הגאווה שלך, כי אז לא היית נכשל כלל, אבל עכשיו, אחרי שכבר נכשלת והיצר הצליח להתגבר עליך, אם תתגבר על היצר הגדול יותר אז בודאי תתעלה. על זה אמרו חכמינו ז"ל, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד… הניסיון אחרי הכישלון קשה יותר משום שהיצר מתגבר אז יותר ורוצה להפיל את האדם בדעתו, להכניס בו כפירה, ייאוש ועצבות, ואת כל סוגי המרעין בישין ממשפחת הדיכאוניים. לכן השכר וההתעלות שניתנים לאדם המתגבר על יצר הרע הזה אף הם גדולים יותר, הכל כמובן לפי ערך הקושי והניסיון.

השם יתברך יזכה אותנו ללכת בדרכיו תמיד, באמונה וביראה, באהבה ובהכנעה, בשמחה והמון הצלחה, אמן כן יהי רצון.

מתורתו של הרב שלום ארוש · חזרה לכתבים