להוכיח בלי להוכיח

צופה למרחוק

יוסף הצדיק הוא איש של מהלכים ארוכי טווח. כבר בגיל שבע עשרה הוא ראה את העתיד בבהירות. והחזון הוביל אותו גם בכל ימי העבדות והכלא, הוא ידע שהחזון בוודאי יתגשם, וכך הוא הצליח לשמור על השמחה ועל החיוך ולהכניס אור לתוך המקומות האפלים מכול. גם פתרון החלום של פרעה מראה על חשיבה ארוכת טווח, הוא מגלה יכולת של ראייה לעתיד וניהול של מדינה שלימה בהווה באופן שיציל את כלכלת העולם כולו במשך שנים קדימה.

 

וגם ברמה של עם ישראל הוא רואה מאות שנים קדימה הוא כבר רואה את הגאולה לפני שהתחיל השעבוד, והוא גם מצליח להכשיר את הקרקע לקליטת עם ישראל למצרים על ידי ששיבר את טומאת מצרים, כדי שעם ישראל יוכל לשרוד שם מאתיים ועשר שנים מבחינה רוחנית וגשמית.

 

כמה חסר לנו היום מנהיג כזה! אבל ברוך ה', הצדיקים גם קרויים חיים גם לאחר שנסתלקו מן העולם. דבריהם כתובים בתורה והם ממשיכים להדריך וללמד אותנו גם היום.

 

לא יעזור לדבר

והנה, הפרשה מספרת לנו על דו־שיח מעניין בין יוסף לאחים לאחר פטירת יעקב אבינו. האחים חוששים מהנקמה של יוסף ומשקרים לו ונופלים לרגליו ומתחננים לפניו שלא יגמול עמהם רעה. אנחנו רואים מכאן שהאחים לא זכו אפילו להתחיל להכיר את יוסף, הם לא ידעו בכלל עם איזה בעל אמונה יש להם עסק. על כך דיברנו כבר בשנים עברו. אבל חוץ מזה יש כאן עוד הרבה מה ללמוד מתשובת יוסף לאחים ומכל ההתנהלות שלו מולם.

 

האחים טעו טעות חמורה במכירת יוסף, והם היו צריכים לתקן ולחזור בתשובה. יוסף, איש המהלכים, מתכנן מהלכים עמוקים ומורכבים כדי לעורר אותם בתשובה. הוא צופה במדויק את ההגעה שלהם למצרים ומחכה להם באופן המחושב ביותר.

 

הוא מעביר אותם ניסיון כדי לעורר אותם. בשלב ראשון זה נראה שהוא מצליח, והם אומרים "אשמים אנחנו על אחינו…" אבל זה רחוק מאוד מלהיות מושלם, שהרי אנחנו לא מוצאים בהמשך חרטה אמתית ותיקון, וידוע במקורות שהעוון של מכירת יוסף עוד לא תוקן.

 

אם יוסף היה אומר לאחים שלו: טעיתם, תחזרו בתשובה – זה לא היה עוזר, כי הם היו מבקשים סליחה רק מתוך יראה מפניו כי הוא המושל של כל העולם, ולא היו מבקשים סליחה בגלל שהם מכירים באמת בטעותם. כמו שאנחנו אכן רואים בדו־שיח הזה, שמה שמניע את האחים זה רק הפחד הדמיוני שלהם מפני נקמת יוסף ולא עצם הפגם הנורא. יוסף לא רוצה את זה, כי הוא רוצה שהם יחזרו בתשובה אמתית, ולחזור בתשובה מתוך פחד בלבד, זה לא נקרא לחזור בתשובה.

 

לכן יוסף מעביר להם שיעור באמונה. שיעור חי ואותנטי מפי איש אמונה שחי אמונה גם בניסיונות הקשים ביותר. וזה שיעור לכולנו והדרכה מדויקת לאחים על מה הם צריכים לחזור בתשובה.

 

תשובה מתוך אמונה

האחים מפחדים מיוסף שיגמול להם רעה. ויוסף רק בוכה ועונה להם בתמיה: וכי אני יכול להרע?! האם זה בכלל בכוחי? האם אני הבורא?! הרי אם ה' לא ירצה להרע לכם – לא אוכל לעשות כלום; ואם ה' ירצה להרע לכם חלילה – מה הוא צריך אותי?

 

יש כאן כבר מבט מדהים. עומד לו אדם שמושל כמעט בכל העולם כולו ויש לו כוח בלתי מוגבל כמו שאומר לו פרעה: "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצריים" – והאיש הזה חי בשלימות את המציאות שאין לו שום כוח עצמי.

 

אבל יוסף מוסיף ומוכיח לאחים את טענתו ואומר להם: "תראו, הרי כולכם ביחד לא הצלחתם להרע לי בגלל שה' לא רצה – אם כן איך אוכל אני לבדי להרע לכם?!" כאן כבר יש רמז עמוק מאוד לאחים. יוסף למעשה אומר להם: "הטעות הגדולה ביותר שלכם היא שחשבתם שאתם יכולים להרע. הייתה לכם טעות באמונה. האמת היא שלא היה בכוחם לעשות לי כלום מבלעדי רצון ה' וגם לי אין כוח לעשות לכם כלום."

 

כלומר, "כל המעשים שעשיתם בפועל שזרקתם אותי לבור ומכרתם אותי וכו' – כל זה היה לטובה שאגיע להיכן שהגעתי. את כל זה ה' עשה, כמו שכתוב: 'לא אתם מכרתם אותי הנה, כי האלוקים'. אבל החטא האמתי שלכם זה הטעות שלכם באמונה, שחשבתם שאתם יכולים להרע או להיטיב – על זה אתם צריכים לחזור בתשובה".

 

טעות בכתובת

ברגע זה היו האחים צריכים להבין שהם טעו בכתובת. הם נופלים לרגלי יוסף במקום ליפול לפני הבורא שרק הוא זה שבידו להרע או להיטיב. מי עושה להם הכול? רק ה'. מי היחיד שיכול להרע ולהיטיב? רק ה'. אם כן, למי צריכים להתחנן? רק לה' ממי צריכים לבקש סליחה? רק מה'.

 

אם הם כבר צריכים להתחנן ליוסף, זה להתחנן אליו שילמד אותם אמונה, שילמד אותם לחיות באותה רמה אמונית גבוהה שבה הוא חי ועל ידה עבר את כל הניסיונות!

 

הם היו צריכים לשאול את יוסף: מה עשית במשך שנים בכלא? איך התחזקת? איך עמדת בניסיונות? איך נשארת בשמחה? זה היה יכול להיות התיקון השלם, תיקון לפגם האמונה שהוביל למכירת יוסף.

 

התעלמות מהרמזים

ובאמת, כבר בזמן מכירת יוסף ה' הראה לאחים רמז ברור שאין בכוחם להרע או להיטיב. הם זרקו את יוסף לבור מלא נחשים ועקרבים והוא יצא משם בריא ושלם. אפילו השקצים והרמשים לא נגעו בו לרעה. כבר באותו רגע היו האחים צריכים להבין שאם ה' לא רוצה להרע לאדם אף אחד לא יוכל לגעת בו לרעה, ואם ה' רוצה להרע חלילה – הרבה שלוחים למקום.

 

החשבון שהאחים היו צריכים לעשות הוא חשבון פשוט: נמרוד זרק את אברהם אבינו לכבשן האש – ה' לא רצה שהוא יינזק והאש לא שרפה אותו. בני דורו של נח, רצו לשבור את התיבה, ה' שלח דובים ואריות ופיזר אותם. ארבעת המלכים באו עם צבא שלם, אבל ה' רצה שאברהם ינצח וקצת חול ואבנים הפכו לחיצים וחניתות והביסו צבא שלם. וישנן דוגמאות נוספות רבות לכך. ולכן למרות שהם החליטו שיוסף מזיק ומפריע ויש לסלקו – מדוע אתם עושים זאת בעצמכם? שלוחים רבים למקום.

 

אבל האחים לא הבינו את זה אז, וגם לאחר שיוסף מתוודע אליהם והם רואים את אצילותו, שהוא לא כועס ולא מקפיד ולא נוזף, אלא מחבק ואוהב ומפרנס אותם ודואג להם. והם עדיין לא מבינים שהם צריכים ללמוד ממנו אמונה.

 

תוכחה על ידי אמונה

וגם עכשיו, יוסף הצדיק פותח להם פתח של אמונה ומתכוון לעורר אותם בתשובה, אבל הם רק רוצים להיפטר מהאִיוּם שמרחף על ראשם… הם עדיין לא היו מוכנים לתשובה מתוך אמונה ומתוך אהבה, והם מפסידים את ההזדמנות לתקן את החטא של המכירה, וההפסד הזה עלה לנו בהרבה מאוד סבל בכל הדורות.

 

ולפי דרכנו אנחנו לומדים מיוסף שהדרך העמוקה ביותר לעורר אחרים בתשובה היא רק על ידי אמונה. תוכחה ישירה על חטא ועוון לא תשיג את המטרה, לכל היותר תהיה כאן תשובה מיראה שהיא תשובה חיצונית, לא מתוך הכרה בָּאמת, אלא מתוך פחד מהעונש. אבל ה' רוצה שנכיר באמת, שהדרך הרעה היא עצמה העונש הגדול ביותר ושהדבר הטוב ביותר והנעים ביותר הוא לחזור בתשובה.

 

לכן הדרך של הצדיקים בדורנו היא לא להוכיח ולתת מוסר כדרך המוכיחים ולייסר את השומעים על העבירות. אלא הדרך של המוכיחים של דורנו היא ללמד אמונה ודעת ועבודת ה', להראות לאדם כמה הוא חשוב ואהוב, כמה ה' אוהב אותו, כמה נעים לעבוד את ה', כמה טוב ה' – וממילא האדם מתמלא ברצונות ובהתלהבות ומגיע לדעת עמוקה שהדבר שהוא הכי רוצה בעולם זה להיות כרצון ה', ואז הוא חוזר בתשובה מתוך אהבה ומתוך דעת ולא מתוך חששות ופחדים. שנזכה לתשובה שלימה מתוך אמונה!