פיזיותרפיה רוחנית

המרכז להתפתחות הילד

כאשר הגיע אייל הקטן לכיתה א' כולם התרגשו. הוא היה ילד חרוץ, חכם וממושמע, ילד מושקע, החלום של כל מורה. ולכן היו ההורים של אייל המומים כאשר המורה סיפרה להם על כך שיש לאייל בעיות בכתיבה. הם לקחו אותו לאבחונים שונים עד שהגיעו לפיזיותרפיסט מומחה שקבע כי קשיי הכתיבה של אייל נובעים מחולשה בחגורת הכתפיים.

 

הפיזיוטרפיסט שאל את ההורים האם אייל שכב על הבטן כשהיה תינוק, וההורים סיפרו לו שבבית החולים ובטיפת חלב אמרו להם שצריכים להיזהר מהשכבת תינוק על הבטן כי יש חשד שזה גורם למוות בעריסה ר"ל. ההורים הצעירים כל כך פחדו מצמד המילים המאיים הזה והם החליטו שלא להשכיב את אייל על הבטן כלל.

 

הסביר להם הפיזיוטרפיסט שאותם חודשים ספורים שבהם התינוק שוכב על הבטן עד שהוא מתהפך בגיל ארבעה חודשים בערך – הם הם הבסיס לחיזוק חגורת הכתפיים ושרירי הגב לכל החיים, ובסופו של דבר משפיע על כל התנועה והיציבה ואפילו הישיבה של הילד לאורך כל החיים.

 

הפיזיותרפיסט המליץ להם על תכנית פיזיותרפיה ארוכה והבהיר להם שהם יצטרכו לעבוד קשה עם אייל יום יום גם בבית, והוא גם הבהיר שהוא לא מבטיח להם תיקון מושלם של המצב. הוא רק אמר שעם הרבה עבודה יהיה ניתן למזער את הנזק, אבל לא לתקן אותו באופן מושלם…

 

המסר הכפול

 

זה סיפור אמתי, אחד מני רבים מאוד. והסיפור הזה עורר אותי להבנה עמוקה מאוד שחשובה לכל אחד מאתנו.

 

ההבנה היא שכל דבר "קטן" בימי הילדות ואפילו הינקות – יש לו השפעה מרחיקת לכת על כל החיים.

ואם כך הדברים בגשמיות, על אחד כמה וכמה ברוחניות.

 

ילד שספג אמונה בחלב אמו – יש לו בסיס עמוק של אמונה בנפש לכל החיים; אבל ילד שלא גדל על ברכי האמונה, עליו להתאמץ ולעשות תרגול רוחני אינטנסבי כדי להגיע לרמת האמונה הנדרשת מיהודי כדי לתפקד ברוחניות.

 

והמסר הוא כפול: הן להורים שצריכים לדעת לתת לילדים את ה"טיפול" הרוחני בזמן הנחוץ, והן לכל המבוגרים והמתבגרים בדור הזה שלא תמיד זכו לגדול בסביבה של אמונה, שהם צריכים להבין שעליהם לעשות פיזיותרפיה רוחנית כלומר לעבוד בצורה רצינית על בניית תשתית האמונה שחסרה להם.

 

יידישע מַאמֶע

 

ולכן לכל השואלים: מדוע אתה מדבר כל כך הרבה על האמונה? וכי גם בדורות הקודמים דיברו כל כך הרבה על אמונה? – הרי לפניכם התשובה הפשוטה: בדורות עברו התינוק היה צמוד לאמו לפחות שנתיים שבהן ספג אמונה בצורה הטבעית והפנימית ביותר לתוך עומק נשמתו ואישיותו. הוא אמנם היה חייב לעבוד ולפתח את זה במשך כל החיים, אבל הייתה לו נקודת פתיחה אחרת, היה לו בסיס עמוק וחזק.

 

אך בדורנו האימהוֹת בעבודה או שהן עסוקות בטלפון ובעניינים שלהן, ואפילו במשפחות דתיות וחרדיות, לא תמיד האימא היא דמות וסמל של אמונה צרופה. ושלא לדבר על הילדים שנמצאים אצל מטפלות וגננות שגם אם היחס אליהם בגשמיות הוא מעולה – אי אפשר להשוות יחס של אימא "אמתית" שנותנת את כל כולה ליחס של מטפלת שהיא בסך הכול עושה את עבודתה.

 

מהי דמות האימא הקלסית של כל הדורות? אשת אמונה, מתפללת וקוראת תהלים בדמעות, אומרת תודה, מדברת עם ה', מאמינה בצדיקים בתמימות, מעריכה ואוהבת את התורה, מברכת את כולם, מעודדת, מחזקת, מעניקה בלי סוף חום ואהבה והרבה חוסן נפשי.

 

כאשר גדלים עם כזאת אימא – אז האמונה נכנסת לדם ונספגת בעומק הנשמה. אבל אם זה חסר חלילה – אז חסרה קומת היסוד של הנפש. וכפי שכתבתי פעמים רבות בשם רבי נחמן שהנפש והאמונה הן בחינה אחת וכל חיסרון באמונה מתבטא בנזק נפשי, וכל שכן חיסרון באמונה בשנות הילדות שמתבטא בחולשת הנפש לכל החיים, וזה מחייב אותנו לעבודה יסודית כדי לחפות על החיסרון. ולעומת זאת ילד שגדל בצל אשת אמונה אמתית – יש לו בריאות נפשית לכל החיים.

 

אפשר לומר שבדור שלנו ישנה ממש נכוּת רוחנית שמחייבת אותנו לעבור תהליך של שיקום. לא מדובר בעבודה רגילה, אלא בעבודה יסודית ועקבית שתוכל למלא את החסך העמוק.

 

כשיודעים את זה ומודעים לזה, אז מצד אחד מבינים מדוע זה כל כך קשה לקנות אמונה, כי אין מה לעשות, אי אפשר להשלים חסכים עמוקים בקלות, חייבים להתאמץ ולהשקיע. ומצד שני, גם מוכנים להתאמץ ולהשקיע מתוך מטרה ברורה. כמו שאדם אחרי ניתוח או תאונה ל"ע יודע שהוא חייב להשקיע בשיקום כדי לחזור לחיים רגילים, כך אנחנו חייבים להשקיע באמונה כדי לחזור לחיים רוחניים בריאים.

 

לשקם את האמונה בעצמך

 

והדבר הזה נכון ביתר שאת לאמונה של כל אחד בעצמו.

הבעיה של כמעט כולם בדור הזה היא שאנחנו לא מאמינים בעצמנו, לא מאמינים שאנחנו טובים, שהרצון האמתי שלנו הוא רק טוב, ושהרע שלנו הוא לא באמת המהות שלנו אלא זה שייך רק ליצר הרע, ובגלל זה אנחנו לא מאמינים שה' אוהב אותנו, שהעולם טוב, שהחיים יפים. בגלל זה לרבים חסר ביטחון עצמי ועמוד שדרה נפשי. זה שורש להרבה מאוד בעיות.

 

מי שלא מאמין בעצמו – איך יאמין שהילדים שלו הם באמת טובים ושהרע לא שייך להם ולמהות שלהם כלל? איך יבנה מערכת זוגית טובה ובריאה? איך יתקרב לה' באמת?

 

מי שלא מאמין בעצמו, הוא מאמין ליצר הרע שאומר לו שהרע שלו זה הוא בעצמו – ואז כל דבר שובר אותו ומייאש אותו והוא חווה משברים וירידות קשים מאוד, ולא פלא שרבים כבר לא רואים טעם בחייהם ר"ל.

 

הסיפור שלנו מלמד שמדובר בחסך עמוק מאוד בנפש שנוצר כבר בגיל הינקות והילדות. חסך בדמות הטבעית של ההורים.

 

וזה לא שאתם לא הורים טובים או שההורים שלנו לא הורים טובים, חלילה. כולם הורים טובים מאוד, אבל דפוסי ההתנהגות והחשיבה וסגנון החיים של העולם ה"מתקדם" רמסו יסודות רבים מהעולם ה"ישן", יסודות שהם אבני הבניין של האישיות שלנו.

 

והבעיה היא שאת הנזקים לא רואים בטווח הקצר, רואים אותם רק בטווח הארוך וגם אז קשה לעלות על שורש הבעיה ולהבין שהכול נובע מאותו חסך עמוק. ואנחנו בוודאי מאמינים שגם זה בהשגחה מה', כלומר שה' עשה את זה כי זו השליחות המיוחדת של דורנו לגלות נקודות כאלה ולעבוד עליהן.

 

תהליך הריפוי

 

אבל אנחנו – אם אנחנו רוצים לראות שינוי אמתי – אנו חייבים לעבוד חזק בשני המישורים: לרפא את עצמנו, ולעצב נכון את ילדינו. אבל השלב הראשון הוא לרפא את עצמנו, כי לפני שאדם מאמין בעצמו באמת יהיה קשה לו להעניק את זה למישהו אחר.

 

לכן השלב הראשון לרפא את עצמנו. אנו חייבים להכיר בעובדה שמדובר בסוג של נכות רגשית ונפשית, ואנחנו חייבים להתחיל לטפל בעצמנו על ידי שנחזור שוב ושוב על המסרים המחזקים לעצמנו שאנחנו טובים ואהובים וחשובים בשמים שה' אוהב אותנו ושיש לנו רצון טוב וטהור שנאמין שיש לנו את כל הכוחות לעבוד ולפרוח להתעלות ולנצח.

 

בכל בוקר תזכיר לעצמך שהנשמה שלך קדושה וטהורה. כשאתה הולך ברחוב, יושב ברכב, לפני תפילה לפני שאתה הולך לישון ובכל הזדמנות תזכיר לעצמך שה' אוהב אותך כמו בן יחיד, שהוא רואה רק את הטוב שבך והוא רוצה שגם אתה תראה את אינסוף הטוב שבך. תזכיר לעצמך שהרצון שלך הוא עיקר האישיות שלך – והרצון שלך כולו טוב, אתה רוצה רק להיות כרצון ה'. תזכיר לעצמך שה' איתך ואתה תמיד יכול לעשות שינוי בחיים, שיש לך את כל הכוחות לנצח את היצר הרע.

 

אחרי שאתה חזק בשלב הראשון, אתה יכול להצליח גם בשלב השני: לתת לילדים שלנו זריקות אדירות של הערכה, אהבה, אמונה בעצמם, אמונה שהם אהובים, שאנחנו אוהבים אותם ושה' אוהב אותם. אנחנו חייבים את זה לעצמנו לילדינו ולכל העולם הזה כדי שהדור הבא יגדל יותר בריא ומאמין בצורה יותר פנימית וטבעית, ובכלל, כדי שיצליחו בחיים האלה.