צמאים להנהגה

צמאים להנהגה

 

מנהג אמתי

בתור דור שעובר מבול של בלבול במשבר המנהיגות של תקופתנו לנוכח ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ולאחר מבול של פוגרומים, שואה ומלחמות שעברנו בעשרות ובמאות השנים האחרונות – כולנו זקוקים למנהיג אמתי, רב חובל שייצב את הספינה המיטלטלת של הקיום שלנו, שיבהיר לנו איך להסתכל על המצב בעין האמונה, ומה ה' רוצה מאתנו בשעה זו.

 

הזוהר הקדוש שהבאנו בשבוע שעבר תולה את כל מצב הדור במנהיג. כאשר המנהיג הוא מנהיג טוב, רועה נאמן, מבין את רצון ה' באמת – העולם שמור ומוגן. הוא מתפלל ומגן על העולם. אבל כאשר המנהיג, צדיק ככל שיהיה, לא מבין מה ה' רוצה באמת ממנו כמנהיג – העולם כולו בסכנה, והאשמה הגדולה נופלת דווקא עליו כמנהיג.

 

מהו מנהיג אמתי?

 

מנהיג אמתי זה אחד שלא חושש להגיד את דעתו גם אם היא הפוכה מכל מה שחושבים בעולם.

 

מנהיג אמתי לא משמיע לציבור מה שהם רוצים לשמוע, אלא משמיע להם את האמת גם אם היא קשה וכואבת.

 

מנהיג אמתי הוא אחד שלוקח אחריות מלאה על העולם ועושה הכול כדי לשנות את העולם ולהפוך אותו לעולם טוב יותר.

 

מנהיג אמתי רואה את עצמו כעבד לציבור, כעבד לצאן מרעיתו וכעבד לאנושות כולה, ולכן הוא עושה הכול ומוסר הכול למען כל אדם.

 

מי העיר ממזרח

ולאחר שראינו בפרשה הקודמת את ההתמודדות המסתגרת של נח, שֶנִיצַל בעצמו מהמבול אבל הניח לעולם כולו לטבוע – בפרשה שלנו זורח עלינו אור גדול, אורו של ראש המאמינים, אברהם אבינו עליו השלום, שהוא הדמות והסמל למנהיג שכמותו עוד לא ידע העולם במשך אלפיים שנות קיומו.

 

אברהם הגיע לעולם לאחר המבול ודור הפלגה ומצא בני טועים ומבולבלים וחֶברָה חולה ומשוסעת. כולם חיו בטעות חמורה והאמינו בעבודות זרות. אך אברהם אבינו לא נכנע ללחצים ולמוסכמות והיה מוכן לשלם בנפשו על נקודת האמת ועל האמונה שבערה בו.

 

ישנם כאלה שמוכנים למות עבור האמת, אבל לחיות חיי מסירות נפש בכל רגע למען האמת זה הרבה יותר קשה. אברהם אבינו לא היה מוכן רק למות, אלא הוא היה מוכן לחיות במסירות נפש, למסור את נפשו בכל רגע מימי חייו למען האמת. הוא לא נח ולא שקט והיה עובר ממקום למקום ומתעמת עם מאמינים פנאטיים שהיו יכולים להרוג אותו – אבל הוא לא חשש ודיבר ושכנע וכתב ספרים וקירב בכל כוחו ועשה נפשות ואפילו יצא למלחמות למען האמת ופרסום האמונה.

 

עד אברהם אבינו היו צדיקים יחידים בדור שהעבירו את דבר האמונה בה' רק ליחידי סגולה שחפצו לשמוע; אבל אברהם אבינו פרץ דרך חדשה, דרך של קירוב אל האמונה בפרסום רב.

 

ולמרות הקשיים העצומים וחומות ההתנגדות – הוא נחל הצלחה גדולה כמו שהוא בעצמו מספר לעת זקנותו לאליעזר עבדו: "כאשר ה' לקח אותי מבית אבי, הוא היה אלוקי השמיים, כי פה בארץ לא שמעו עליו ולא הכירו אותו; אבל עכשיו שאני כבר זקן בא בימים, אני זוכה לראות שה' הוא אלוקי הארץ, כלומר שעמים שלמים מכירים בכוחו ובמלכותו וקליפת העבודה הזרה הקשה ששלטה בעולם מתחילה להיסדק".

 

אחד היה אברהם

 

הוא אבינו הראשון וראש למאמינים שהתנהג כמנהיג אמתי במציאות חשוכה וממנו עלינו ללמוד. כי גם אנחנו היום מרגישים את הטלטלות הקשות שעוברות על האנושות, כולנו מרגישים את הרוחות הזרות הנושבות בכל עוז, כולנו נחשפים לדעות משובשות שאוי לו למי שמעז לדבר נגדן, אנו עדים לאבדן ערכים ואבדן דרך.

 

בדור שלנו אנחנו זקוקים לא לאברהם אחד אלא להרבה אברהמים שיבקשו את האמת בכל כוחם ויפיצו אותה בעולם. והאמת המוחלטת והיחידה היא האמונה בבורא עולם.

 

כל העולם הזה כולו שקר אחד גדול והעיסוק בו הוא שקר. בורא עולם הוא החי והקיים הוא האמת היחידה, ורק בזה צריך להיות כל העסק שלנו. אנחנו צריכים את אברהם אבינו שיקום וידפוק על השולחן ויגיד לכולם את האמת הפשוטה:

 

"די להסתכל על הסיבות, די להסתכל על הטבע, די להסתכל על בני אדם, די להאשים ודי לתלות את כל מה שקורה בגורמים המשניים שהם רק השליחים של בורא עולם. די לצפות לישועה מבני אדם שעיניהם אטומות מלראות את האמונה, די לצפות לישועה מרופאים או מחיסונים. זו טעות קשה וחמורה. האמת היחידה היא שצריכים להסתכל רק על סיבת כל הסיבות שזה הבורא, ולצפות רק לישועתו ולחשוב אך ורק מה ה' יתברך רוצה מאתנו באמת".

 

דרך אמונה בחרתי

כתבתי את זה בשבוע שעבר, אבל הלב שלי לא נותן לי להמשיך הלאה. אני מרגיש חובה לצעוק לכל החפץ באמת: מספיק להאשים את הקורונה. מספיק להאשים בני אדם. מספיק לדבר על השטויות וההבלים ועל ההשתדלויות שאת הנזק העצום שלהן כולנו רואים ומרגישים, וספק גדול אם הן יועילו למיגור המגפה. צריכים לדבר רק על בורא עולם ואל בורא עולם. הוא הרופא היחיד ואין בלתו. הוא זה שהביא את המגפה ורק הוא זה שיסיר אותה מעלינו.

 

בורא עולם קורא וממש צועק אלינו, ואנחנו נתעסק בפלוני או באלמוני?! אנחנו נתעסק רק בהשתדלויות?! זו אטימות שאין כדוגמתה. מה ה' רוצה מאתנו? ה' רוצה שנקשיב לו, שנתפלל אליו, שנעשה את רצונו, ושנעשה כל שביכולתנו לעורר עוד ועוד יהודים להאמין בו ולעשות את רצונו.

 

ובפרט אנחנו כיהודים מאמינים וּכְאֵלֶה שיודעים מה רצון ה', אנחנו חיבים לקחת אחריות כמו אברהם אבינו. עלינו להבין שכאשר ה' מדבר אל כל העולם, הוא קודם כול מדבר אלינו.

 

עושי אמונה רצונו

לדבר רק על ההשתדלות ולא על השורש הרוחני ולעשות את השיח על ההשתדלות לשיח העיקרי – זו לא רק התעלמות, זו כפירה. כאילו העולם הזה נתון ביד המקרה, או ביד הנגיפים, או ביד הרופאים והמומחים שהם בעצמם אובדי עצות ואין בהם תבונה.

 

אבל אני זועק: ריבונו של עולם, איפה ה' בתמונה? איפה האמונה הפשוטה שאין ייסורים בלא עוון, שרק כאשר נתקן את הסיבה הרוחנית, רק אז יסור מעלינו הנגיף? איך שכחנו את ההשתדלות האמתית והיחידה שבוודאי בכוחה להועיל – תשובה ותפילה וצדקה?

 

גם אם אנחנו שומעים אנשים חכמים ומוערכים שמדברים יומם ולילה רק על ההשתדלות – אסור לנו לטעות וליפול לכפירה. אנחנו כמו אברהם אבינו צריכים להיות חזקים באמת: יש בורא לעולם. יש מנהיג לבירה. אין סיבות, יש רק ה'.

 

עיניך הלוא לאמונה

אם כך, על מה צריכים לחזור בתשובה? עיקר התשובה היא על האמונה. האמונה היא המצווה העיקרית שכוללת את כל התורה כמו שכתוב: "כל מצוותיך אמונה", והגמרא אומרת שחבקוק הנביא העמיד את כל המצוות על מצוות האמונה.

 

כל ניסיון בחיים – המטרה הראשונה שלו היא לעורר את האדם לאמונה. התרופה האמתית לכל הקורונה הזאת היא רק האמונה, להאמין באמונה שלימה שאין קורונה ואין יד המקרה אלא הכול מושגח ובשליטה מוחלטת של בורא עולם. רק ה' מחליט מי יידבק ומי לא יידבק. ועצם האמונה הזאת היא התשובה העיקרית והיא ההגנה והשמירה המלאה מהנגיף הזה.

ראינו אנשים ששמרו היטב על כל הכללים, אין יוצא ואין בא, ולא נפגשו עם אף אחד ובכל זאת נדבקו והם בעצמם לא מבינים איך זה יכול להיות. ולעומת זאת אנחנו רואים רבים שמסתובבים באופן חופשי ואפילו הולכים להתנדב אצל חולים מאומתים ולעזור להם ולא נדבקים.

 

מה ההבדל? אדם שרואה לנגד עיניו את רק הטבע – הטבע שולט בו. אבל אדם שרואה לנגד עיניו רק את ה' – ה' שומר עליו, וממילא הוא יוצא לגמרי משליטת ומהשפעת הטבע.

 

לכן מצווה גדולה מוטלת עלינו לאטום את אוזנינו מלשמוע דברי כפירה של אנשים שרחוקים מאמונה, ומצווה גדולה עלינו להתחזק באמונה ישרה ותמימה, להתחזק בתפילה זכה ופשוטה לבורא עולם במילים שלנו שירפא אותנו וישמור עלינו ועל כל העולם ושיגלה לנו מה רצונו מאתנו ושיעזור לנו לעשות רצונו באמת, ומצווה עלינו להפיץ אמונה, לדבר דיבורי אמונה וללמד את כל בני העולם את הדעת של אברהם אבינו, דעת האמונה.

 

התורה היא נצחית. היא מלמד אותנו איך מתמודדים ומהי הנהגה. זה מה שעשה אברהם אבינו בדור של בלבול, וזה מה שמנהיג אמתי צריך לעשות ולצעוק גם בדורנו. ה' ישלח לנו מנהיגים אמתיים ויכוון אותנו בדרך האמת והאמונה.